בס"ד

שלום אבישיר,

התרופה הכימותרפית טמודל (TEMOZOLOMIDE) מיועדת לטיפול בגידולים סרטניים של המוח מסוג גליומה וגליבלסטומה. ניתן למצוא מידע נוסף על התרופה בעלון לצרכן בקישור כאן.

באשר לנטילת ויטמין C במקביל לכימותרפיה, לפי המידע המופיע באתר החינמי DRUGS.COM, וכן במאגרי המידע בתשלום MICROMEDEX ו UPTODATE, וכן בעלון לשימוש של טמודל, לא קיימת אינטראקציה בין התרופה טמודל לויטמין C וכן לא קיימת מניעה בנטילתו. זאת ועוד, באתר של ספרות מקצועית בתשלום NIH מצאתי מאמר משנת 2021 אשר מתאר מחקר בנושא השפעת ויטמין C על יעילות הטיפול בגליאובלסטומה בתרופה טמודל וכן בהקרנות. את הקישור למאמר ניתן למצוא כאן. במאמר זה הועלתה השערה לכך שלנטילה של ויטמין C יכולה להיות השפעה מטיבה על איכות החיים של המטופלים ועל ההתמודדות שלהם עם המחלה ועם הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות, אך המסקנה הייתה שנדרשים מחקרים נוספים. 

באשר לסתירת הפעולה של ההקרנות ע"י ויטמין C, הנושא הזה עדיין נמצא שנוי במחלוקת בספרות, ולכן גם כאן נדרשים מחקרים נוספים על מנת להגיע למסקנה וודאית. 

לכן, לצערי נכון להיום לא קיים בסיס מדעי אשר מאפשר לענות באופן חד משמעי לשאלתך, ועדיין מתקיימים מחקרים קליניים בנושא זה. 

באשר לנטילה של ויטמין C, המלצת משרד הבריאות באופן כללי היא נטילה של 90 מ"ג של ליום לגברים בגילאים של 19-64 ו75 מ"ג ליום לנשים באותו טווח גילאים. כדורי ויטמין C הזמינים באופן מסחרי בדרך כלל הינם במינונים של 500 ו 1000 מ"ג. המינון המקסימלי ליום של ויטמין C הינו 2000 מ"ג. קובץ ההמלצות של משרד הבריאות זמין עבורך בקישור כאן. 

יחד עם זאת, חשוב לשים לב שמדובר בהמלצות כלליות בלבד, וחשוב לדבר עם הרופא האונקולוג על מנת לשקול באם קיים צורך בנטילה, ואם כן, להתאים ביחד את המינון הנכון ביותר בעבורך, ובהתאם למצבך. 

רפואה שלמה ובשורות טובות,

ליה סטרמובסקי,

רוקחת,

סטודנטית לרוקחות קלינית וניהול רגולטורי

אוניברסטית בן גוריון

בס"ד

שלום קרן,

התרופה אטוזט היא דוגמה לתרופה בעלת תרופות גנריות, כלומר יש מספר חברות שמייצרות אותה. החומרים הפעילים של התרופה הינם EZETIMIBE ו ATORVASTATIN, והם יהיו זהים בין כל החברות שמייצרות אותה. באופן כללי, תרופות גנריות מקבלות תמיד אישור ממשרד הבריאות על היותן זהות לחלוטין מבחינת המרכיבים הפעילים לתרופת המקור, כלומר לתרופה הראשונה שיוצרה. לכן, התרופות הללו אמורות להיות אותו דבר בדיוק, ואמורות לתת השפעה זהה לחלוטין. 

יחד עם זאת, בכל תרופה קיימים גם מרכיבים בלתי פעילים, כגון חומרי צבע, חומרי שנותנים לטבליה או לקפסולה את הקשיחות שלהן, חומרים המדביקים את כל המרכיבים יחד, חומרי מילוי ועוד. המרכיבים הבלתי פעילים הללו יכולים להיות נבדלים בין החברות השונות שמייצרות אותן, ולכן יכולים להיות הסיבה לכך שעבור אנשים מסוימים, תרופה של חברה אחת תהיה נטולת תופעות בלתי רצויות, ותהיה טובה ונסבלת, ואילו תרופה גנרית של חברה אחרת תהיה לא טובה. לכן התופעות שאת מרגישה יכולות להיות קשורות להחלפת התרופה. עם זאת, יש מקום לנסות אולי לשלול גם סיבות אחרות לעייפות שאת מרגישה, רק על מנת שנהיה בטוחים שאין סיבה אחרת שגורמת לכך.

בברכה ובשורות טובות,

ליה סטרמובסקי,

רוקחת,

סטודנטית לתואר שני ברוקחות קלינית,

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

בס"ד

שלום ציונית, 

ראשית אני שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב ברוך השם, ואני מברכת אותך על ההחלטה לנסות להפסיק עם נטילת התרופה לאור ההטבה במצבך.

ההמלצה בספרות היא, כאשר יש תגובה טובה לטיפול בחרדה, להמשיך את הטיפול כשנה, כדי להבטיח שלא תהיה נסיגה.

במקרה של דכאון (ואני לא יודעת מה המקרה שלך) ההמלצה לפי UPTODATE היא המשך טיפול תרופתי כחצי שנה. וההמשך בהתאם למצב הקליני.

חשוב, כאשר מפסיקים תרופות מסוג זה, הירידה במינון חייבת להיעשות באופן מבוקר ובצורה הדרגתית. בדרך כלל, הירידה במינון נעשית כאשר מורידים אחוז או כמות קבועים של התרופה לאורך לפחות 2-4 שבועות. זאת על מנת למנוע מצב של תסמיני גמילה, כמו הישנות של חרדה או דיכאון, קשיי שינה, סחרחורת, בלבול ועוד. מידע נוסף על תסמיני גמילה ועל התרופה באופן כללי, תוכלי למצוא בעלון לצרכן בקישור כאן.

איך בדיוק להפסיק, את יכולה לחזור אל הרופא כדי לבנות ביחד איתו תוכנית אשר תהיה מותאמת למצבך הקליני. 

באשר למינון של כמעט מחצית מהכדור של 50 מ"ג,  ישנה השפעה גם למינון של 25 מ"ג כל יום, במיוחד לאור העובדה שיש שמפרקים תרופות יותר לאט מאחרים. חשוב לוודא שבכל יום את נוטלת את אותו המינון בדיוק, כלומר לא לחצות את הכדור לחלקים לא שווים. זאת על מנת לשמור על רמות קבועות של התרופה למשך פרק הזמן שבו את יורדת בהדרגה עד להפסקה מלאה. ניתן לחצות את הכדור לחצי, ואף לרבע אם הרופא יורה על כך. 

בנוסף, מעבר לטיפול התרופתי, ובאם יש עדיין צורך, הייתי ממליצה לך מאוד לשקול גם טיפולים שאינם תרופתיים, כמו CBT ואחרים, ראי מידע נוסף על חרדה בקישור שכאן. מידע נוסף על דכאון בקישור כאן.

בהצלחה רבה ובשורות טובות,

ליה סטרמובסקי,

רוקחת, 

סטודנטית לתואר שני ברוקחות קלינית

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שלום רב,

החלק הסופי של המעי הדק שהוא אזור המעבר בין המעי הדק למעי הגס נקרא Terminal Ileum, והדלקת שתוקפת אותו נקראת Terminal Ileitis.

הטיפול המקובל בדלקות מעי הוא אנטיביוטיקה. לרוב Metronidazole (Flagyl)  לבד או יחד עם Ciprofloxacin (Ciprodex). נראה שהאנטיביוטיקה מפחיתה את כמות החיידקים ומשנה את הרכב החיידקים במעי ובכך מונעת היווצרות של אבצסים קטנים ושל זיהומים בחלל הבטן.

לפני הטיפול ב Ciprofloxacin (Ciprodex)  יש לעדכן את הרופא במידה ואתה: סובל מאפילפסיה או מחלות נויורלוגיות אחרות, סובל ממסטניה גרביס, סובל מבעיות לב או מסתמים, סובל מבעיות בגידים, אובחנת כסוכרתי, או סובל מחסר באנזים G6PD.

בהנחה שאין לך רגישות לתרופות ותפקודי הכליות תקינים ואינך סובל מהמחלות הנ"ל- יש ליטול כדור אחד של Ciprofloxacin (Ciprodex) בבוקר, ועוד כדור בערב. ניתן ליטול את התרופה במהלך הארוחה או בין ארוחות. אין ליטול ציפרודקס עם ארוחה המכילה רק מוצרי חלב (כגון חלב או יוגורט) או משקאות עם תוספת מינרלים (כגון מיץ תפוזים מועשר בסידן) , מכיוון שהם עלולים להשפיע על ספיגת החומר הפעיל שבתרופה. לעלון כאן.

לגבי Metronidazole (Flagyl) יש ליטול שני כדורים ביחד, 3 פעמים ביום. יש ליטול את הטבליה במהלך הארוחה או מייד לאחר סיומה. לעלון כאן.

לגבי Pantoprazole (Controloc), התרופה מסייעת בהפחתת החומציות בקיבה. בדקתי בספרות שעומדת לרשותי לא מצאתי תרומה של התרופה בטיפול במחלות מעי דלקתיות. לעלון כאן.

בברכה,

לנא עבדו עאסי – רוקחת

סטודנטית לרוקחות קלינית – אוניברסיטת בן גוריון

שלום רב,

NSAIDs – Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs הם תרופות שפועלות לשיכוך כאבים והפחתת דלקת במנגנון שאינו סטירואידי.

קיימות תרופות רבות מקבוצת NSAIDs  שמכילות חומרים פעילים שונים – חלקן נמכרות ללא מרשם רופא, וחלקן דורשות מרשם רופא.

מומלץ שלא להשתמש בהן ללא היוועצות עם הרופא המטפל לתקופה שעולה על שלושה ימים לצורך הורדת חום ולתקופה של מעל ל-10 ימים לצורך שיכוך כאבים. נטילת תרופות מקבוצת NSAIDs לאורך זמן כטיפול במחלה כרונית, מחייבת ניטור רפואי קבוע אצל הרופא המטפל, בין השאר תוך ביצוע בדיקות דם תקופתיות לתפקודי כבד וכליות.

למדריך המלא של תרופות NSAIDs כולל התרופות המשווקות בישראל, כאן.

בברכה,

לנא עבדו עאסי – רוקחת

סטודנטית לרוקחות קלינית – אוניברסיטת בן גוריון