מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםאבחון מחלת לב איסכמית

אבחון מחלת לב איסכמית

מבחן מאמץ או שיקוף של הלב יעידו אם קיימת מחלה ומה דרגת חומרתה. לאחר האבחון ניתן לקבוע טיפול מתאים

מאת מיכל אברג'יל
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 
השלב הראשון בהערכת חולה הוא לקבוע האם למטופל מחלת לב איסכמית (כלילית) ומה חומרתה. הסמן החשוב ביותר הוא הופעת כאב בעל מאפיינים תעוקתיים בזמן מאמץ.
 
קיימות מספר שיטות סיווג לדרגת החומרה של מחלת לב איסכמית. המשותף לשיטות השונות הוא קביעת דרגת החומרה על פי מידת המאמץ שבה מופיעה תחושת התעוקה. במידה והתסמינים מופיעים במנוחה זוהי דרגה 4 - החמורה ביותר. במידה ובמאמץ משמעותי המטופל לא מראה תסמיני מחלה, הוא ישובץ בדרגה 1 - רמת המחלה הקלה ביותר.
 
כדי לאבחן את המחלה ואת מידת החומרה ניתן להשתמש בבדיקת אקו לב במאמץ, לערוך למטופל מיפוי לב, מבחן מאמץ או CT של כלי הדם הכליליים.
 
כשמטופל סובל ממחלת לב איסכמית יציבה, המטרה המרכזית היא למנוע התקף לב או מצב של אי ספיקת לב. עיקר המניעה תתבטא בצמצום גורמי הסיכון ובהם עישון, השמנת יתר, יתר לחץ דם, סוכרת ורמת שומנים גבוהה בדם. בנוסף, על המטופל להקפיד על פעילות גופנית המותאמת למצבו הבריאותי.
 
אדם הלוקה במחלת לב איסכמית יטופל גם בתרופות. חלק מהתרופות מקלות על תסמיני התעוקה והאחרות הוכחו כמפחיתות משמעותית את שיעורי התחלואה והתמותה. קבוצות התרופות המשמשות לטיפול: ניטרטים, חסמי בטא, חסמי תעלות סידן, נוגדי פעילות טסיות, מעכבי אנזים המהפך וסטטינים. לחלק מהמטופלים ימליצו מומחי הלב על טיפולים בצנתור או אפילו בניתוח מעקפים.
 
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: