קשב וריכוז

כמוניקשב וריכוזחדשותהפרעות קשב: שוברים מיתוסים

הפרעות קשב: שוברים מיתוסים

לכבוד יום המודעות להפרעות קשב וריכוז: שוברים 15 מיתוסים על ADD

מאת ד"ר איריס מנור
19/09/11
תגובות 0

ברוב המקרים הפרעת קשב אינה עוברת ורק החלק ההיפראקטיבי דועך (צילום: Shutterstock)
ברוב המקרים הפרעת קשב אינה עוברת ורק החלק ההיפראקטיבי דועך (צילום: Shutterstock)

 

הפרעת קשב (ADD) היא תכונה קיצונית תורשתית, הגורמת לפיזור קשב ולגירוי יתר. כאשר אינה מטופלת, היא פוגעת בכל התפקודים: התנהגות, למידה, יכולות חברתיות ומצב רגשי. אבחון ההפרעה מוגדר ומעמיק, והטיפול בה מתבסס על שילוב של טיפול תרופתי - בעיקר בתרופות ממריצות - ושל טיפול פסיכולוגי התנהגותי. למרות בהירות זו, קיימים חששות רבים לגבי ההפרעה והטיפול בה, רבים מהם מבוססים על חצאי עובדות, ידע מיושן ואפילו מיתוסים של ממש. לכבוד יום המודעות להפרעות קשב שיצוין היום (ב') ננסה לדון בכמה מאלו, ולהבהיר מעט את התמונה.

 

1. הפרעת קשב נגרמת מבעיות רגשיות.

לא נכון. הפרעת קשב היא תכונה קיצונית גופנית. במחקרים שונים נמצאו שינויים משמעותיים במבנה המוח ובאופן התפקוד שלו בקרב אנשים עם הפרעות קשב, כולל חזרה למצב התקין תחת טיפול בריטלין. בעיות רגשיות, אם בכלל, נוצרות כתוצאה מחוסר טיפול בהפרעה, או שהן בתחלואה נלווית (כלומר מתקיימות בנפרד). הן אינן הסיבה להפרעה עצמה.

 

2. הפרעת קשב היא דבר אופנתי, עובדה שפעם חיו בלי להכיר בה.

לא נכון. הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומציקה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, גם אם לא הכירו את שמה הנכון, ולכן לא טופלו נכון. לצערנו, בתי הסוהר, המרפאות לגמילה מסמים והמרפאות הפסיכיאטריות מכירות לא מעט אנשים כאלו. גם אלו שלא פיתחו הפרעות כה קשות סבלו מקשיים תפקודיים. עבודות רבות מראות ירידה תפקודית בכל תחומי החיים באנשים מבוגרים שלא טופלו.

 

3. הפרעת קשב היא פינוק ועצלות. אנחנו רגילים היום שכל דבר בא בקלות ואיננו מתאמצים.

לא נכון. אמירה זו גובלת ברוע לב, היות ואנשים הסובלים מהפרעת קשב מתאמצים מאוד להתרכז ולהתמקד. אבל, הם נכשלים בכך כל הזמן וחיים בתחושה של תסכול ושל אכזבה עמוקה מעצמם. הם מפונקים בדיוק בה במידה שחולי אסתמה משתמשים במשאף מתוך פינוק.

 

4. אבחון של הפרעת קשב הוא אבחון דידקטי או פסיכודידקטי.

לא נכון. אבחון של הפרעת קשב הוא אבחון רפואי, המסתמך על ההיסטוריה המפורטת והמלאה של האדם, על בדיקה קלינית (פסיכיאטרית), על שאלונים ועל בדיקות אובייקטיביות, כגון בדיקת התפקוד המתמשך (TOVA למשל). רק כך ניתן להעריך האם מדובר בהפרעת קשב והאם קיימות בעיות נוספות נלוות. אבחון דידקטי/ פסיכודידקטי אינו יכול ואינו אמור לאבחן הפרעת קשב.

 

5. טיפול תרופתי בהפרעת קשב ניתן רק במקרים הקשים.

לא נכון. כל העבודות המחקריות שנעשו מראות חד משמעית כי ללא טיפול תרופתי אין טיפול כלל, או בשפת הדימויים, הטיפול הוא כמו מכונית בלי מנוע. מכיוון שמדובר בהפרעה גופנית, אין לנו היום לצערנו אפשרות לעזור לאנשים אלו ללא תרופות. אמירה זו, לפיה הטיפול התרופתי הוא רק ל"מקרים הקשים" מקוממת במיוחד, היות והיא מעבירה מסר מעוות ומפחיד להורים ולמטופלים. לפיה, אף פעם לא הטיפול הלא נכון אשם, אלא האדם עצמו שהוא "מקרה קשה". מה שנכון, אם לא נטפל באנשים אלו תרופתית, הם יהפכו ברובם ל"מקרים קשים".

 

6. הטיפול בריטלין מיועד רק לשעות בית הספר.

לא נכון. הפרעת הקשב פוגעת בכל תחומי החיים. קודם כל בלמידה, בהיותה מבוססת על קשב, אך גם ביכולות החברתיות, בהתנהגות ובתפקוד בכלל. דוגמאות לכך הן עישון סיגריות (ניקוטין ממריץ), שימוש בסמים, קשיים וחוסר יציבות חברתית, ואפילו נהיגה. לכן, ההמלצה היא טיפול במשך כל שעות היום, או לפחות בכל מצב בו ההפרעה פוגעת בתפקוד. הערכה נכונה של הצורך בתרופה מתבססת על הטיפול הפסיכולוגי התנהגותי. אך כאמור, ההמלצה הגורפת היא טיפול משך כל שעות היום.

 

7. ריטלין ממכר ומשתמשים בו לרעה.

לא נכון. לא נמצאה כל עדות להתמכרות לריטלין מעבר להתמכרות לכל תרופה שהיא. נכון שישנה אוכלוסיה המתמכרת לכל דבר (מה שנקרא הפרעת התמכרות). עדיין, מדובר באוכלוסיה קטנה מאוד, שאינה מייצגת בשום אופן את הכלל. בהקשר זה ראוי לציין, כי גם השימוש במזגנים עדיין מקובל במדינת ישראל, למרות הפוטנציאל הממכר של גז המזגנים. חשוב מכך, קונצרטה, שהיא תכשיר ארוך טווח של ריטלין אינה ממכרת כלל, היות ולא ניתן להשתמש בה באופן העיקרי המתאים להתמכרות - דהיינו הסנפה.

 

8. קונצרטה היא לא ריטלין.

לא ממש נכון. קונצרטה היא תכשיר ריטלין ארוך טווח, שמשך פעולתו 12 שעות. היא מה שנקרא "תרופה חכמה" היות והיא בנויה באופן המאפשר שחרור איטי ומדורג של החומר הפעיל, הריטלין, כך שההשפעה עקבית כל 12 שעות הפעילות. כמו כן, בגלל הקפסולה בה החומר נמצא, היא לא ניתנת למעיכה ולהסנפה, מה שמקטין מאוד את פוטנציאל השימוש לרעה בה.

 

9. לריטלין ולקונצרטה תופעות לוואי קשות.

לא ממש נכון. לריטלין ולקונצרטה תופעות לוואי בלתי נמנעות של פגיעה בתאבון ובעייפות. אסור ליטול ריטלין בשעות הערב וקונצרטה מותר ליטול רק בבוקר, כדי שלא יהיו קשיי הירדמות. הריטלין אכן חוסם את התאבון, אך קונצרטה אינה עושה זאת. בנוסף, הפגיעה בתאבון היא בעיקר בשבועות הראשונים. אם ממשיכים ומתמידים בטיפול התופעה נחלשת, ויש תאבון, אם כי אולי לא מלא. לכן, ההמלצה היא להעביר את הארוחה המשמעותית ביום לשעות הערב.

בניגוד לאגדות, ריטלין וקונצרטה אינם פוגעים בשום איבר פנימי. קיימת תופעות נדירות של ריבאונד (אי שקט בתום נטילת התרופה), עצבנות יתר ובכי וכדומה. התופעות נדירות מאוד, חולפות מייד עם הפסקת השימוש בתרופה ובדרך כלל פחותות משמעותית בשימוש בתכשירים העדינים כגון קונצרטה או ריטלין LA.

 

10. ריטלין פוגע בגדילה.

לא ממש נכון. כל המחקרים עד היום מדברים על פגיעה מצטברת בגדילה של סנטימטר אחד (בסך הכל). במחקרים פרוספקטיביים הנמשכים כבר שלוש שנים לא נמצאה כל פגיעה כזו.

 

11. ריטלין פוגע בלב.

לא נכון. בניגוד להיסטריה שפרצה בארץ, ריטלין אינו פוגע בלב. הבעיה היא כאשר מדובר בלב חולה מלכתחילה. כלומר, לא נמצאה כל הפרעה לבבית בבני אדם בריאים, אך אין די מידע לגבי השימוש בריטלין באנשים חולי לב או כאלו הסובלים מיתר לחץ דם. לכן, מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) הוציא הנחיה לפיה בשני מצבים אלו אין ליטול ריטלין ללא התייעצות קודמת עם קרדיולוג. אם הורים חוששים לגבי ילדיהם, ניתן לבצע א.ק.ג. ובדיקת מאמץ (כפי שעושים היום בתחומי הספורט השונים) על מנת לוודא שהילד בריא קודם לתחילת הטיפול.

 

12. בדיקת TOVA מאבחנת הפרעת קשב וריכוז ולא צריך לעשות אבחון מלא.

לא נכון. מבחן TOVA הוא כלי עזר לאבחון ואינו מהווה אבחון בפני עצמו בשום אופן. מדובר בכלי המעריך קיום הפרעת קשב ביעילות של 80-85%, אבל עיקר חשיבותו היא בכך שהוא מעריך את יעילות הטיפול התרופתי ובזה דיוקו גבוה בהרבה - 95%. המבחן מבוסס על נורמות לפי גילאים, לכן לא מומלץ לבצעו לפני גיל חמש.

 

13. יש קשר בין אכילת מאכלים מסוימים לבין הפרעת קשב וריכוז.

לא נכון. במחקרים שנערכו בנושא לא נמצא קשר.

 

14. הפרעת קשב עוברת בגיל ההתבגרות.

לא נכון. הפרעת הקשב ברוב המקרים אינה עוברת, והחלק ההיפראקטיבי בלבד דועך. גם כאשר אומרים שההפרעה עוברת, מדובר בעצם במצב בו יש הפרעה "שארית". כלומר, מנגנוני הפיצוי והשליטה שהאדם פיתח מאפשרים לו לחיות ללא מצוקה, אך אם יופיעו מצבי לחץ (למשל למידה לבגרויות), הפרעת הקשב תצוף ותעלה על פני השטח.

 

15. עדיף לחכות עם הטיפול התרופתי.

לא נכון. חוסר הטיפול מסוכן ביותר היות והוא חושף את האדם לפגיעה תפקודית והתפתחותית נרחבת. לכן, רצוי לטפל מיד עם תום האבחון ולאפשר לאדם תפקוד מיטבי ומירבי.

 

 

בחן את עצמך:

האם יש לך הפרעת קשב וריכוז?

האם לילדך יש הפרעת קשב וריכוז?

 

* ד"ר איריס מנור היא מנהלת מרכז הקשב של בית החולים גהה משירותי בריאות כללית ומנהלת תחום הפרעות קשב וריכוז באתר "כמוני".

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: