מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

כמוניסרטן השדחדשותחשיפה לווירוס שמגיע מבקר נקשרה לסרטן השד

חשיפה לווירוס שמגיע מבקר נקשרה לסרטן השד

חוקרים אמריקאים מדווחים כי מצאו עדות לנוכחות וירוס שמקורו במזון המגיע מבקר - בשר בקר וחלב פרה - בדגימות מנשים שאובחנו עם סרטן השד

מאת דן אבן
17/09/15
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

וירוס 'לוקמיה של הבקר' (BLV, קיצור של Bovine Luekemia Virus) הוא נגיף מוכר שמתפשט במערכת הדם של עדרי בקר ועלול לעבור בבני אדם על ידי אכילת בשר בקר או שתיית חלב פרות.

 

הווירוס השייך למשפחת רטרו-וירוס (retrovirus) קרוי בשם זה מאחר והוא נמצא מאז גילוי בסוף שנת השישים של המאה העשרים בקרב עובדי רפתות ששתו חלב טרי שאינו מפוסטר ואובחנו עם גידולים סרטניים ובעיקר סרטן הדם מסוג לוקמיה. ידוע כי הנגיף מדביק עדרי בקר רבים, ומחולל מחלה רק בפחות מ-5% מהחיות הנגועות בו. כיום נהוג למנוע את התפשטות הווירוס בעדרים באמצעות מניעת מגע דם בין פרות בעדר, המהווה אמצעי להדבקה.

 

בשנים האחרונות נחקרות השלכות החשיפה בקרב בני אדם לווירוס 'לוקמיה של הבקר' במספר מחקרים שמשמשים בין השאר אנשים טבעוניים כטיעון להצדקת הפסקת צריכתו של בשר וחלב בקר מחשש להידבקות. הקשר בין חשיפה לווירוס לבין לוקמיה בקרב בני אדם דווח בין השאר במחקר מהדהד בשנת 1980 שמצא שיעורים גבוהים של לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) במחוזות במדינת איואה שבהם דווח גם על שיעורים גבוהים של פעילות של נגיף BLV בעדרי בקר. כעת מצאו חוקרים אמריקאים כי חשיפה לנגיף בקרב נשים קשורה גם בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן השד.

 

וירוס נפוץ בעדרי בקר

 

צוות החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ביצעו בחינה לדגימות מתוך מאגר רקמות שמנוהל על ידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) – דגימות שנאספו מהשד בין השנים 2002 עד 2008 במסגרת ניתוחי שד שבוצעו ל-228 נבדקות: 114 חולות בסרטן השד שעברו ניתוחי כריתה, מרביתן ניתוחי מסטקטומי לכריתה מלאה של השד, וכן 104 בריאות שעברו ניתוחים להסרת גידולים שפירים שאובחנו בשד. החוקרים בדקו נוכחות לנגיף BLV במטען הגנטי שהופק מתאי דגימות השד שנכללו במחקר.

 

במחקר נמצא כי הנגיף BLV שמקורו כאמור בבקר נוכח ב-59% מהדגימות שנאספו מחולות בסרטן השד, בהשוואה ל-29% בלבד מהדגימות שנאספו נשים שלא אובחנו עם סרטן השד. כמו כן, בקרב נשים עם גידולים טרום סרטניים בשד עמד שיעור הדגימות החיוביות לנגיף ה-BLV על 38%. חישוב העלה כי הסיכון לפתח סרטן השד בעת נוכחות של נגיף BLV ברקמת השד היה גבוה פי 3.07, בהשוואה למצב שבו הנגיף לא חדר לרקמת השד. המחקר נתמך על ידי התכנית לחקר סרטן השד במשרד ההגנה האמריקאי, וממצאיו פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת PLoS ONE.

 

החוקרים ציינו בראיון לתקשורת האמריקאית כי חרף הממצאים ה'מפתיעים' כהגדרתם, אין בהם כדי להוכיח בהכרח קשר סיבתי ולפיו נגיף BLV גורם לסרטן השד, אלא רק קשר נסיבתי בין השניים. לדבריהם, עדיין נדרש להוכיח כי ההידבקות בנגיף התרחשה לפני שהתפתח הגידול הסרטני בשד ולא אחריו, וכן לברר מה המנגנון המוביל לקשר בין הידבקות בנגיף לבין סרטן השד. גם המנגנון המדויק דרכו נדבקים בני אדם בנגיף BLV מבקר נגוע – אינו ברור לאשורו.

 

הקשר שזוהה במחקר של סיכון גבוה פי 3.07 בקרב נשים עם נגיף BLV שחדר לשד – גבוה מגורמי סיכון מוכחים ומוכרים לסרטן השד, כגון השמנה, צריכת כולסטרול ונטילת הורמונים לאחר גיל המעבר. לפי החוקרים, הסיכון בנגיף BLV היה נמוך רק משלושה גורמי סיכון מובילים לסרטן השד – גיל, גנטיקה וחשיפה לקרינה מייננת.

 

קשר גבוה בין נוכחות נגיף BLV בדגימות שד וסרטן השד זוהה גם כשנוטרלה השפעתן של דגימות שנותרו במאגר לאורך זמן, ונמצא קשר של פי 3.26 כשהוגבלה הבדיקה לדגימות ששהו במאגר פחות מ-50 חודשים.

 

חיסון נגד סרטן השד

 

נגיף ה-BLV נחשב לנפוץ מאוד בקרב עדרי בקר. בדיקה של המחלקה לחקלאות בממשל האמריקאי (USDA) משנת 2007 העלתה כי נוגדנים לנגיף קיימים ב-100% ממוצרי החלב שהופקו מחלב שמקורו בעדרים גדולים של מעל ל-500 פרות, אם כי הממצא אינו מפתיע מאחר וחלב מרפתות שונות לרוב מעורבב אצל יצרני החלב והגבינות, וכך הנוגדנים עשויים להגיע למוצרים השונים. גם בחלב שמקורו בעדרי בקר קטנים של פחות מ-100 פרות נמצאו שרידי נוגדנים ל-BLV ב-83% מהמוצרים שנכללו בבדיקת המחלקה לחקלאות.

 

לפי מחקר ממאי 2014 שדווח בכתב העת Emerging Infectious Diseases של המרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), הנגיף עשוי להיות מועבר מעדרי בקר לבני אדם ולנדוד לרקמת השד – ממצא שהפריך הנחות של חלק מהחוקרים כי לנגיף משמעות קלינית רק בחיות, וכי הוא אינו יכול לחדור לרקמות של בני אדם.

 

המחקר מרמז על מקור ויראלי אפשרי להידבקות בסרטן השד, בשונה מהקשר המבוסס כיום בין המחלה לבין גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים כלליים כגון תזונה לקויה, עודף משקל, העדר פעילות גופנית, טיפול הורמונאלי חלופי וחשיפה למזהמים. בעולם הרפואה כבר הוכחו קשרים בין מספר נגיפים לסוגים שונים של סרטן – לרבות קשר בין נגיף הפפילומה לסרטן צוואר הרחם ובין נגיף הפטיטיס B לסרטן הכבד. בשני המקרים פותחו חיסונים נגד הנגיפים, שמפחיתים משמעותית את הסיכון לסרטן, ובמידה ויתברר בהמשך קשר בין נגיף BLV לסרטן השד, סביר כי הממצאים יאפשרו לקדם פיתוח חיסון גם כנגד סרטן השד, למניעת ההידבקות בנגיף זה.

 

הממצא מתיישב עם ממצאי מחקרים קודמים שזיהו קשר בין סרטן השד לצריכת בשר מוגברת. מחקר שפורסם עוד באפריל 1975 הצביע על עודף מקרים של סרטן השד במדינות שבהן קיימת צריכה גבוהה של בשר אדום ושומנים. מחקר אמריקאי ממאי 2014 שמבוסס על נתונים ממחקר האחיות הגדול (Nurses Health Study) – מחקר עקב נרחב שמבוצע בארה"ב, העלה כי לאורך עשרים שנה, צריכת בשר אדום העלתה עד 22% את הסיכון לסרטן השד.

 

 

PLoS ONE, DOI: 10.1371/journal.pone.0134304

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: