תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא תסמונת הורמונאלית מורכבת שעשויה להתפתח אצל נשים בגיל הפוריות, שמתפתחת כתוצאה משילוב של גורמים גנטיים ונסיבות סביבתיות.

לדברי פרופ' אבי בן הרוש, רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון, התסמונת עשויה להתאפיין בין השאר בהעדר ביוץ או ביוץ מועט; שחלות המלאות בזקיקים קטנים ובינוניים; ורמות גבוהות של הורמונים אנדרוגניים (היפראנדרוגניזם) שעשויים להתבטא בשיעור יתר, אקנה או לחילופין נשירת שיער. "בחלק מהמקרים מתפתחת בנוסף גם 'תסמונת מטבולית' המתבטאת במשקל עודף, עמידות לאינסולין וסיכון משמעותי לסוכרת".

תסמונת השחלות הפוליציסטיות עשויה להוביל למחזורים לא סדירים או לא תכופים דיים או לתקופות מחזור ממושכות ובעיות פוריות.

זיהוי מוקדם של שחלות פוליציסטיות מאפשר במקרים רבים להתאים טיפול מועיל, ובשילוב הורדת משקל עודף ותרופות, ובכך לשפר את סיכויי הכניסה להיריון ולהפחית את הסיכון לסיכוכים אופייניים כמו סוכרת בסוג 2 ומחלות לב וכלי דם.

תסמינים אופייניים

לתסמונת השחלות הפוליציסטיות תסמינים אופייניים המשתנים מאישה לאישה ולעתים אף מתבטאים באופן שונה אצל אותה האישה בשלבי חיים שונים:

• מחזורים לא סדירים: תמונה של מחזורים לא סדירים, ירידה בתדירות המחזורים ותקופות מחזור ארוכות מהרגיל. כך, למשל, תשעה מחזורים בשנה בלבד או משך זמן של יותר מ-35 יום ממחזור למחזור.

• בעיות פוריות: השפעות תסמונת השחלות הפוליציסטיות על פגיעה בתהליכי ביוץ ושיבושים במחזור החודשי עשויה להוביל לבעיות בפוריות האישה. מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה באוגוסט 2019 בכתב העת Reproductive Biomedicine Online מצאה כי אמנם הסיכוי להיריון אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות בהפריה חוץ גופית דומה לזה של נשים אחרות שעוברות טיפולי הפריה, אולם מטופלות עם שחלות פוליציסטיות מתמודדות עם סיכון גבוה ב-41% להפלות, סיכון גבוה קרוב לפי 5 לגירוי יתר של השחלות, סיכון גבוה פי 2.67 לסוכרת היריון, סיכון גבוה פי 2.06 ליתר לחץ דם בהיריון, סיכון גבוה ב-60% ללידה מוקדמת וסיכון גבוה פי 2.1 ללידת תינוקות במשקל גבוה מהנורמה.

• עודף אנדרוגנים: אחד המאפיינים השכיחים של שחלות פוליציסטיות הוא הפרשה של עודף הורמוני מין זכריים (אנדרוגנים) מהשחלות, ובראשם הורמון הטסטוסטרון – מה שעשוי להתבטא בשיעור יתר בגוף ו/או בפנים – תופעה המכונה ברפואה 'הירסוטיזם' (Hirsutism), וכן פצעי בגרות (אקנה) או לחילופין בנשירת שיער ונטייה להתקרחות.

• ריבוי זקיקים בשחלות: שם התסמונת מטעה, והיא איננה מלווה בריבוי ציסטות בשחלות, אלא בריבוי זקיקים קטנים ובינוניים בשחלות. במצב זה, הזקיקים בשחלה אינם מתפתחים וגדלים לשלב הביוץ, ונשארים במצב של זקיקים קטנים ומרובים בהיקף השחלה ("זקיקים אנטראליים קטנים").

• תסמונת מטבולית: שחלות פוליציסטיות מלוות במקרים רבים בתסמונת מטבולית, המאופיינת בעודף משקל והשמנה, עמידות לאינסולין ועלייה בערכי הסוכר עד מצב טרום-סוכרתי או סוכרת גלויה. תיתכן גם עלייה בשומנים בדם ועלייה בערכים של אנזימי הכבד. "חומרת תסמינים אלו לרוב עצימה יותר בקרב אנשים עם השמנה גדולה יותר, וירידה במשקל צפויה לשפר את מצבם", מבהיר פרופ' בן הרוש.

הדגמה של שחלות פוליציסטיות – משמאל (איור: Shutterstock)

שכיחות התופעה

תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא תופעה די רווחת באוכלוסייה הכללית. במטה אנליזה המבוססת על הערכות מ-35 מחקרים ברחבי העולם בהשתתפות מעל ל-12.3 מיליון נשים, שממצאיה פורסמו בספטמבר 2024 בכתב העת Archives of Gynecology and Obstetrics, נמצא כי קרוב לעשירית (9.2%) מהנשים בגילים 10 עד 45 מתמודדות עם התסמונת, כאשר ההיקף משתנה בין 5.5% ל-11.5% בהתאם להגדרות התסמונת בארגונים רפואיים שונים.

לפי מטה אנליזה למדינות אירופה וארה"ב, שפורסמה בדצמבר 2022, היקף המתמודדות עם התסמונת נע בין 6.2% למעל לחמישית מהנשים – בהתאם להגדרות שונות לאבחונה ולאוכלוסייה הנבדקת. לפי ההגדרות שניתנו בשנת 2003 במסגרת מפגש הסכמה בין איגודי הפוריות באירופה וארה"ב, שמקובלות גם בישראל, השכיחות של שחלות פוליציסטיות לפי המאמר מגיעה ל-16.6% מהנשים במחקר שבוצע בדנמרק, 19.6% בארה"ב, 19.9% בתורכיה ו-21.4% בנורבגיה.

בעבודות בישראל מדווח על שיעורים נמוכים יותר של כעשירית מהאוכלוסייה. במחקר ישראלי מבית החולים בילינסון שפורסם בשנת 2012 בכתב העת Scientifica נמצא בקרב נשים שמאובחנים עם לחץ דם תוך גולגולתי אידיופתי (IIH) שיעור של קרוב לחמישית (15.5%) המתמודדות עם שחלות פוליציסטיות, בהשוואה לשיעור קרוב לעשירית (8.7%) באוכלוסייה הכללית.

סיבות וגורמי סיכון

הגורמים המדויקים להתפתחות שחלות פוליציסטיות עדיין אינם ידועים לאשורם. לאורך השנים זוהו מספר גורמי סיכון לתסמונת:

• תנגודת לאינסולין:  הורמון האינסוליןהמיוצר בלבלב אחראי על ויסות משק הסוכר והכנסת סוכר לתאי הגוף כמקור אנרגיה מרכזי לפעילות התאים. במצב של תנגודת לאינסולין, תאי הגוף אינם מגיבים באופן מספק לאינסולין, ורמות הסוכר בדם עולות – מהלך המוביל להתפתחות סוכרת. תנגודת לאינסולין מלווה גם בהפרשת אינסולין מוגברת, שמצדה מובילה להפרשה מוגברת של הורמוני אנדרוגן זכריים – מה שעלול לפגוע בתהליך הביוץ, בשחרור הביציות מהשחלות. בין התסמינים שעשויים להעיד על תנגודת לאינסולין: כתמי עור כהים בחלק התחתון של הצוואר, בבית השחי, במפשעה ומתחת לחזה, לצד תיאבון מוגבר ועלייה במשקל.

• דלקתיות מוגברת: כשתאי הדם מגיבים לפגיעה או זיהום שחדר לגוף, הם נוטים לייצר תגובה דלקתית ברמה נמוכה, המלווה בהפרשת חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות ללא תסמינים חיצוניים בולטים. מחקרים מזהים אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות פעילות דלקתית מסוג זה, אשר עשויה להוביל להפרשת הורמונים זכריים (אנדרוגנים) מהשחלות וכן להוביל לפגיעה בכלי הדם והלב. בין השאר תועדו אצל נשים שמתמודדות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות רמות גבוהות של ציטוקינים מסוג CRP, אינטרלוקינים מסוג 6 ו-18, TNF אלפא, MCP-1ו-MIP-1 אלפא – אשר חלקם מהווים יעד לתרופות ביולוגיות המיועדות לטיפול במחלות כרוניות שמתאפיינות בדלקתיות מוגברת, כמו מחלות מעי דלקתיות ומחלות מפרקים דלקתיות.

• גנטיקה: חוקרים מעריכים כי ישנם שינויים גנטיים (מוטציות) שעשויים להעלות את הסיכון לשחלות פוליציסטיות. מחקרים זיהו כי היסטוריה משפחתית היא גורם סיכון לתסמונת. במחקר אמריקאי שפורסם עוד בשנת 2000 נמצא כי 35% מהאימהות ו-40% מהאחיות של נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות צפויות להתמודד עם התסמונת בעצמן. מחקרים עד כה זיהו מאות שינויים גנטיים שעשויים להיות קשורים בהתפתחות התסמונת. חוקרים ישראלים תארו ביוני 2006 בכתב העת Clinical Endocrinology קשר בין מוטציה בגןCYP21  לבין הפרשת יתר של הורמונים אנדרוגניים (היפראנדרוגניזם) שעשויה להוביל לשחלות פוליציסטיות.
•  
• השמנה: מחקרים רבים קושרים בין עודף משקל והשמנה לבין שחלות פוליציסטיות, לצד סיכון גבוה יותר לבעיות פוריות נוספות. לפי מטה אנליזה שפורסמה באוגוסט 2021, השמנה קשורה בסיכון גבוה ב-21% לשחלות פוליציסטיות. במסגרת מחקר לאומי בישראל, שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב ומשירותי בריאות כללית, שפורסם בדצמבר 2024 בכתב העת Frontiers in Public Health, אשר בוצע בקרב מאות אלפי מתבגרים מבוטחי הקופה, נמצא כי השמנה בגיל ההתבגרות מלווה בין השאר בסיכון גבוה עד פי 6.06 לשחלות פוליציסטיות, לצד סיכון ליתר לחץ דם וסוכרת בסוג 2. ההנחה כי השמנה בהקשר זה משפיעה על פעילות הורמונלית באופן שמוביל לעלייה בהפרשת הורמונים זכריים (אנדרוגנים) המשבשים את תהליך הביוץ.

בעבר בוצעו מחקרים בקהילה הרפואית והמדעית בניסיון לזהות מרכיבים אוטואימוניים שעשויים להשפיע על התפתחות שחלות פוליציסטיות, בין השאר בישראל, אולם עד כה לא נמצא יסוד אוטואימוני מרכזי לתסמונת.

סיבוכים אפשריים

בין הסיבוכים של שחלות פוליציסטיות ניתן למנות:

• בעיות פוריות: כאמור, שחלות פוליציסטיות הן גורם מרכזי להפרעה בביוץ ובעיות פוריות של האישה. לפי הערכות, התסמונת היא גורם מרכזי לכ-70% עד 90% מהמקרים של בעיות פוריות שנגרמות כתוצאה מכשל בתהליך הביוץ.

• סיבוכים בהיריון: שחלות פוליציסטיות מלוות בעלייה בסיכון לסוכרת היריון ויתר לחץ דם בהיריון, לידות מוקדמות, הריונות מרובי עוברים ואף הפלות. מטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה, שפורסמה ביולי 2024 בכתב העת Nature Communications, זיהתה אצל המאובחנות עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון גבוה פי 2.41 לסוכרת היריון, סיכון גבוה פי 2.2 ליתר לחץ דם בהיריון ופי 2.3 לרעלת היריון, סיכון גבוה ב-49% להפלות, וסיכויים גבוהים ב-23% להידרש ללידה בניתוח קיסרי.

• כבד שומני: שחלות פוליציסטיות מעלות את הסיכון להצטברות מסוכנת של שומנים בכבד ולפעילות דלקתית מוגברת בכבד. מחקרים זיהו כי מקור הקשר בהשפעות של כבד שומני על עלייה בהפרשת הורמונים זכריים אנדרוגנים מהשחלות.

• התסמונת המטבולית: נשים עם שחלות פוליציסטיות מצויות בסיכון מוגבר לתסמונת המטבולית – צבר תסמינים שקשור בעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, הכולל רמות גבוהות של סוכר בדם, רמות חריגות של שומנים בדם, יתר לחץ דם והשמנה ביטנית. מטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2022 העריכה אצל מתבגרות עם שחלות פוליציסטיות סיכון גבוה פי 3.32 לאבחון מקביל בתסמונת המטבולית.

• סוכרת: שחלות פוליציסטיות מלוות בעלייה בסיכון לטרום סוכרת וסוכרת סוג 2. במחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2011 בכתב העת Obstetrics & Gynecology תועד סיכון גבוה פי 2.4 להתפתחות סוכרת אצל המאובחנות עם שחלות פוליציסטיות. עם זאת, קשר זה נחשב כיום לשנוי במחלוקת, כאשר בפברואר 2021 קבע מחקר אמריקאי שפורסם בכתב העת Diabetes כי לא נמצא קשר סטטיסטי בין שחלות פוליציסטיות לבין סוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם.

• דום נשימה בשינה: שחלות פוליציסטיות קשורות בהשמנה ולכן מלוות גם בעלייה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה – הפרעת שינה הקשורה באופן הדוק להשמנה. במחקר אמריקאי שפורסם במארס 2012 בכתב העת Steroids אף נמצא כי הסיכון לשינה ירודה ודום נשימה בשינה אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות והשמנה גבוה פי 10-5 בהשוואה לנשים עם השמנה בלבד, מה שמעיד על קשר אפשרי נוסף בין שחלות פוליציסטיות להפרעת שינה זו מעבר לקשר המתווך על ידי ההשמנה – קשר אשר עשוי להיות מוסבר בהשפעות של הפרשה חריגה של הורמונים בתסמונת דום נשימה בשינה.

• מצוקה נפשית: מחקרים רבים מזהים קשר בין שחלות פוליציסטיות למצוקה נפשית, לרבות תסמיני דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. חוקרים ישראלים מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו דיווחו במארס 2025 בכתב העת Health Psychology Open כי במסגרת מחקר שכלל 316 נשים בגילי 20 עד 50, מתוכן 197 עם שחלות פוליציסטיות, נמצא כי התסמונת מלווה בסיכון גבוה יותר למצוקה נפשית, וזאת כתוצאה מדימוי גוף ירוד.

• השפעות נוספות של אנדרוגניזם: הפרשה מוגברת של הורמונים זכריים-אנדרוגנים (המכונה 'אנדרוגניזם') עשויה להיות מלווה בסיבוכים נוספים, לרבות שיעור יתר (הירסוטיזם) ופצעי בגרות (אקנה).

• סרטן: יש מחקרים שמזהים קשר בין שחלות פוליציסטיות לעלייה בסיכון לסרטן רירית הרחם. במחקר לאומי אמריקאי נרחב שפורסם באוגוסט 2024 נמצא כי שחלות פוליציסטיות מלוות בסיכון גבוה ב-39% לסרטן הרחם, לצד סיכון נמוך ב-45% לסרטן השחלות וסיכון נמוך ב-32% לסרטן צוואר הרחם.

השמנה שמאפיינת לרוב נשים עם שחלות פוליציסטיות נוטה לרוב להחמיר את הסיכון לסיבוכים השונים של התסמונת.

כבד שומני. שחלות פוליציסטיות מעלות את הסיכון ולהצטברות שומנים בכבד ודלקתיות מוגברת (צילום: Shutterstock)

אבחון התסמונת

נכון להיום אין בדיקה בנמצא בדיקה ספציפית לאבחון שחלות פוליציסטיות.

אבחון התסמונת נסמך ברובו על בדיקה קלינית לתסמינים, דיווח על היסטוריה משפחתית ומצבים רפואיים נלווים. במסגרת הבדיקה נבחן לרוב דפוס המחזורים החודשיים ושינויים במשקל הגוף, שכן אלה מהווים אינדיקציה המרמזת על קיום התסמונת. כמו כן מתבצעת בדיקה לסימנים נוספים, כגון שיעור יתר ואקנה וכתמים בעור שעשויים להעיד על עמידות לאינסולין.

בדיקות נוספות שעשויות לרוב משולבות בתהליך אבחון התסמונת:

• בדיקות דם לרמות הורמונים בגוף שעשויות לזהות הפרשה מוגברת של אנדרוגנים, ובדיקות לרמות הסוכר בדם ולשומנים בדם מסוג כולסטרול וטריגליצרידים.

• בדיקת אולטרסאונד של השחלות שבוחנת את עובי רירית הרחם ועשויה לזהות שחלות מוגדלות וריבוי זקיקים בשחלות המאפיינים שחלות פוליציסטיות: 12 זקיקים לפחות ברקמת שחלה בגודל 9-2 מ"מ או שחלה מוגדלת עם נפח הגדול מ-10 מ"ל.

לאחר אבחון התסמונת מומלץ לעתים על בדיקות אבחנתיות קבועות כדי לזהות בשלב מוקדם התפתחות סיבוכים, ובין השאר בדיקות קבועות ללחץ דם, רמות הסוכר והשומנים בדם, בדיקות לאיתור דיכאון וחרדה ובדיקות שינה (פוליסומנוגרפיה) לאיתור דום נשימה בשינה.

נייר עמדה מפברואר 2010 של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה מאמץ את ההגדרה המקובלת לתסמונת שהתקבלה בקונצנזוס על ידי החברה האירופית לפוריות (ESHRE) והחברה האמריקאית לרפואת פריון (ASRM) הכוללת שניים מתוך שלושת התנאים הבאים:

1. העדר ביוץ או ביוץ מועט ונדיר בתדירות של פחות מפעם ב-35 יום.

2. הפרשת יתר של אנדרוגנים (היפראנדרוגניזם) ביוכימית או קלינית. סימנים ביוכימיים כוללים הפרשה מוגברת של טסטוסטרון, אנדרוסטנדיון ו/או אינדקס אנדרוגני מוגבר (FAI) בבדיקות דם. סימנים קליניים עשויים לכלול שיעור יתר, אקנה, התקרחות עם תבנית גברית והתפתחות צורת גוף גברית ושרירית (ויריליזציה).

3. מבנה של ריבוי זקיקים קטנים ובינוניים של השחלה (מבנה פוליציסטי) בבדיקת אולטרסאונד.

כחלק מהאבחנה יש לשלול גורמים אחרים אפשריים לעליה ברמות הורמונים זכריים (כמו היפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה שעלולה להתבטא בגיל המבוגר, או הפרשת אנדרוגנים מוגברת בגידולים מסוימים או מחלת קושינג).

טיפולים מקובלים

הטיפול בשחלות פוליציסטיות לרוב מערב אימוץ אורחות חיים בריאים לצד טיפול תרופתי, וביכולתו לסייע בבעיות פוריות שנלוות לתסמונת ולקדם את הסיכוי להיריון תקין.

הפגיעה בפוריות על רקע שחלות פוליציסטיות אינה בהכרח לצמיתות. לרוב ניתן להתאים לבעיה טיפול הולם תרופתי או התערבותי שמטרתו לגרות יכולת ביוץ סדירה.

יש גם מקרים רבים של הריונות ספונטניים גם אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות.

אורח חיים בריא

אורח חיים בריא מהווה מרכיב מרכזי בטיפול בשחלות פוליציסטיות, ובהקשר זה יש לשים דגש בעיקר על שמירה על משקל תקין ותזונה בריאה מופחתת קלוריות, בשילוב עם פעילות גופנית סדירה. לנשים עם משקל עודף ושחלות פוליציסטיות – ירידה במשקל מהווה כיום את קו הטיפול הראשון בתסמונת.

מחקרים מצאו כי גם שיפור צנוע המתבטא בירידה של 5% במשקל הגוף עשוי לסייע בשיפור סיכויי הפוריות אצל המתמודדות עם התסמונת. במטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2024 בכתב העת Annals of Internal Medicine תארו חוקרים בריטיים מאוניברסיטת אוקספורד, תואר כי התערבויות להורדת המשקל אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות מלוות בירידה ממוצעת של 3.8 ק"ג שמובילה לשיפור ברגישות הגוף לאינסולין ולירידה בהפרשה מוגברת של אנדרוגנים, מה שמוביל לעלייה ממוצעת של 2.6 מחזורים בשנה ומלווה בשיפור בפוריות האישה.

חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד שניתחו נתונים ממחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" דיווחו בנובמבר 2007 בכתב העת Obstetrics and Gynecology כי במעקב של שמונה שנים, אימוץ "דיאטת פוריות" (Fertility Diet) אצל נשים עם בעיות ביוץ אשר נגרמות בין השאר על רקע שחלות פוליציסטיות, מלווה בירידה בסיכויים לבעיות פוריות. דיאטה זו הורכבה מצמצום דרמטי בשומן טראנס, עלייה בצריכה של שומנים בלתי רווים המצויים בין השאר בשמן זית, אבוקדו ואגוזים, הפחתת צריכה של חלבונים מהחי בבשר לצד עלייה בצריכת חלבונים מהצומח, צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים בפירות וירקות, צריכת מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך, צריכת ברזל ממקורות שאינם בשריים – דהיינו מפירות וירקות, דגנים וקטניות, וצריכת מוצרי חלב דלי שומן. דיאטת פוריות הייתה מלווה בעלייה בפעילות גופנית, לצד צריכה גבוהה של קפאין וללא עישון סיגריות.

"דיאטת פוריות" עשירה בשומנים בלתי רוויים – תורמת לשיפור הביוץ של נשים עם שחלות פוליציסטיות (צילום: Shutterstock)

טיפולים תרופתיים

הטיפולים התרופתיים המקובלים בשחלות פוליציסטיות כוללים תרופות להסדרת המחזור החודשי:

• שילובים של גלולות: שילובים של גלולות למניעת היריון המכילות את הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון לרוב מובילות לירידה בהפרשת ההורמונים הזכריים האנדרוגנים ולוויסות האסטרוגן, ובכך תורמות להפחתת התסמינים שמאפיינים את התסמונת לצד ירידה בסיכון לסרטן הרחם.

• פרוגסטין: טיפול בתרופה פרוגסטין (Progestin) הניתנת למשך 14-10 ימים כל חודש עד חודשיים מסייעת להסדרת המחזורים החודשיים ולהגנה מפני סרטן הרחם. עם זאת, הטיפול בפרוגסטין לא הוכח כמשפיע על הפרשת אנדרוגנים. מי שמעוניינות למנוע הריונות לא רצויים מומלץ שימוש בהתקן תוך רחמי המכיל פרוגסטין.

טיפולים תרופתיים נוספים תורמים לתהליך ביוץ תקין ולהיריון:

• קלומיפן: התרופה קלומיפן (Clomiphene) המשווקת בשם איקקלומין היא תרופה הניתנת דרך הפה בחלקו הראשון של המחזור החודשי אשר מעודדת השראה של תהליך ביוץ – שחרור ביצית מהשחלה, וזאת תוך השפעה על הגברת הפרשה של הורמונים מבלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה). רוב המטופלות עם שחלות פוליציסטיות מצליחות להשיג ביוץ עם טיפול זה וכמחצית משיגות היריון תוך חצי שנה מתחילת הטיפול.

• לטרוזול: התרופה לטרוזול (Letrozole) המעכבת את פעולתו של האנזים 'ארומטאז' וניתנת גם לטיפול בנשים לאחר גיל המעבר עם סרטן שד הורמונלי, משמשת במינונים מסוימים לגירוי השחלות ועשויה לעודד תהליך ביוץ תקין בקרב נשים עם שחלות פוליציסטיות.

• מטפורמין: התרופה מטפורמין (Metformin) המהווה קו טיפול ראשון בסוכרת וניתנת לעתים גם לטרום סוכרת, מומלצת לעתים גם לנשים עם שחלות פוליציסטיות, ולצד השפעותיה המיטיבות על הפוריות גם מפחיתה את הסיכון להתקדמות התנגודת לאינסולין לכדי סוכרת סוג 2.

• זריקות לטיפול בהשמנה: כחלק מטיפול בהשמנה ובתסמונת מטבולית, טיפול תרופתי בזריקות הרזיה חדשות מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 עשוי לתרום משמעותית לירידה במשקל ושיפור במצב הבריאותי הכללי ושיפור בסיכוי לביוץ ספונטני והריון. "למטופלות מומלץ להיות במעקב של מרפאת השמנה/ אנדוקרינולוגים וייעוץ דיאטני מלווה. ההנחיה הכללית היא להפסיק את הטיפול בזריקות אלה לפני כניסה להריון", מבהיר פרופ' בן הרוש.

• גונדוטרופינים: תרופות הורמונאליות מקבוצת הגונדוטרופינים (Gonadotropins) הניתנות בהזרקה עשויות אף הן לסייע לעורר ביוץ בקרב נשים עם שחלות פוליציסטיות. תרופות אלה מחקות הורמונים המופרשים מבלוטת יותרת המוח.

טיפולים לתסמינים נוספים של שחלות פוליציסטיות – אקנה ושיעור יתר, עשויים לכלול:

• גלולות למניעת היריון שמפחיתות את ייצור הורמונים אנדרוגנים שמשפיעים על תופעות כגון שיעור יתר ואקנה.

• ספירונולקטון (Spironolactone) היא תרופה מקבוצת המשתנים משמרי אשלגן, שחוסמת את השפעות ההורמונים האנדרוגנים בעור, כגון שיעור יתר ואקנה. תרופות אלה רעילות לעוברים (טרטוגניות), ולכן יש ליטול אותן בשילוב עם גלולות למניעת היריון.

• אנטיביוטיקה ונגזרות ויטמין A המשמשות לטיפול באקנה מומלצות במצבים רלוונטיים גם לנשים עם שחלות פוליציסטיות.

• הסרת שיער בלייזר או באפילציה (אלקטרוליזיס) היא חלופה מומלצת לנשים עם שחלות פוליציסטיות ושיעור יתר.

טכנולוגיות וניתוחים

טכנולוגיות הפריה חוץ גופית (IVF) עשויות לסייע לנשים עם שחלות פוליציסטיות להרות – במידה וקיים קושי להרות בעזרת הטיפולים התרופתיים המקובלים. יש להדגיש כי בעזרת טיפול נכון זהיר וסבלני ניתן להשיג הריון ולידה אצל מעל ל-70% מהמטופלות עם שחלות פוליציסטיות אף ללא טיפולי הפריה חוץ גופית.

בנסיבות מסוימות לנשים עם שחלות פוליציסטיות מומלץ גם לשקול טיפולי שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות/ עוברים לצורך הפריה עתידית – לרבות במקרה של דחיית ההחלטה להיכנס להיריון לשנות ה-30 וה-40 לחיים ובמקרים של ניתוח בשחלות וטיפול בסרטן.

ניתוח לפרוסקופי אפשרי לשחלות פוליציסטיות, מיועד למצבים קשים שאינם מגיבים לטיפולים תרופתיים מקובלים ומלווים בשחלות מוגדלות. במהלך ניתוח זה מתבצע חירור של השחלות בחורים זעירים  בשיטה לפרוסקופית – טיפול הקרוי LOD (קיצור של Laparoscopic Ovarian Drilling) המבוצע באמצעות צריבה במחט חשמלית או לייזר.

ניתוח זה מוביל ברוב המקרים למחזור סדיר וכמחצית מהמטופלות יהרו תוך שנה מבלי להזדקק לטיפול הורמונלי. יש לציין כי נכון לשנת 2025 הניתוח אינו שכיח בישראל ומבוצע רק במספר מצומצם של מרכזים רפואיים בעולם- בעיקר במקומות בהם ישנה זמינות נמוכה למרפאות פריון וטיפולי פריון מתקדמים כמו טיפול בגונדוטרופינים והפריה חוץ גופית.

ניתוחים ישנים שהיו מקובלים בעבר לכריתת מקטעי שחלה כבר אינם מקובלים בימים אלה עקב שיעור גבוה של סיבוכים ובעיקר הידבקויות.

חוקרים מסין דיווחו במאי 2022 כי במקרים מסוימים אצל נשים עם השמנה קיצונית – ניתוחים בריאטריים לקיצור קיבה זוהו ביכולתם לשפר את הפוריות אצל נשים עם שחלות פוליציסטיות.

פרופ' אבי בן הרוש הוא רופא מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל השירות לשימור פוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון

עדכון אחרון: יולי 2025