הילדות כילדה שמנה עיצבה את כל חיי, לא רק שהייתי שמנה יותר ויותר במשך המון שנים אלא גם הקדשתי את מחקריי לנושא (Why do we eat? או,  The muscle – fat duel or why obese children are taller) וראו באיזה שמחה כתבתי אפילו היום (אחרי 35 ק"ג פחות) את הפוסט הקודם כאן – "הרעב תמיד מנצח..." וגם עשיתי מיד "יום מיצים"...עד שחברה טובה אמרה לי בעדינות,- את לא חושבת שהגיע כבר הזמן בגילך המופלג לרדת מהנושא? מזה חשוב אם תשקלי קצת פחות או יותר, הגיע הזמן שתקבלי את עצמך סוף סוף... וזאת צריך להגיד אפילו לי למרות שכבר לפני יותר מ-10 שנים, הגדרתי את ההרזיה הנכונה בהליך של – הסר דאגה מגופך!!! כרגיל תמיד עולה מחקר רלבנטי והפעם האיפיון של סקר NHS שמצא כי מרבית (80-90%) מההורים לילדים שמנים באנגליה, לא מאפיינים את ילדיהם כבעלי עודף משקל. גם בסקר קודם עם 60000 ילדים יותר ממחצית מההורים לא אפיינו את ילדיהם השמנים כבעלי בעיית השמנה. המעניין הוא שטוב שכך, שכן מצאו במחקר חדש שהילדים המאופיינים כשמנים על ידי הוריהם, נטו ליותר השמנה כשהתבגרו בהשוואה לילדים השמנים שהוריהם לכאורה לא שמו לב. Eric Robinson הפסיכולוג החוקר מציע שהטלת הסטיגמה "שמן" על הילד, יחד עם האפליה נגד שמנים, יכולה להוביל אותו ל"בריחה" ריגשית אל אכילת יתר, או לדיאטות מזיקות ואכילה בלי לשים לב לחטיפים מזיקים ולעוד בעיות ריגשיות שיפילו את מטבוליזם הגוף לידי "דאגה לעתיד". עוד נמצא בסקר ה-NHS שרק 48% מהאמהות ו-43% מהאבות של הילדים השמנים היו בעלי משקל נכון. אז שימרו על ילדיכם (קראו את הספר "רדו ממני"), חבקו אותם, שחקו איתם, נגנו איתם, טיילו אתם ואם תדעו להסיר דאגה מגופכם, גם הם ילמדו...