לדאוג מייטיב עם הגוף ועם הנפש...

למרות השם הרע שיש לדאגות וחרדות, נמצא שלא כל ההשלכות הן הרסניות או חסרות טעם. עכשו נמצא באוניברסיטת קליפורניה שיש לדאגה ייתרון שכן היא פועלת כבלם ריגשי.

במחקר הסבירו החוקרים את תפקיד הדאגה במוטיבציה של התנהגות מניעה והגנה ואיך היא מובילה אנשים להימנע ממצבים לא נעימים/מתאימים. הדאגה קשורה עם התאוששות מאירועים טראומטיים, הסתגלות, התאוששות מדיכאון והשתתפות בפעילויות מקדמות בריאות ומונעות חולי.

יתרה מזאת אנשים הדואגים יותר, גם מתפקדים טוב יותר בבית ספר ובעבודה, מחפשים יותר מידע בתגובה למצבי סטרס ומעורבים ביותר הצלחה  בפיתרון בעיות.

כח המוטיבציה של הדאגה קשור עם מניעת התנהגות בריאה כמו שימוש בחגורת בטיחות.

כמו אמריקאי, המרגיש דאגה בקשר לסרטן עור והמשתמש במסנן קרינת שמש. ומשתתף, בדאגות סרטן מוגברות, הבוחן גם בדיקות חזה עצמיות והמחפש ממוגרפיה ובדיקות קליניות של חזה.

יש קשר בין רמת הדאגה ורמת המניעה של הסרטן כשגם עודף או חוסר מספיק דאגה יכולים לפגוע במוטיבציה ואילו רמת דאגה נכונה תוביל למוטיבציה נכונה שתימנע שיתוק.

במחקר הנוכחי הראו 3 השפעות למוטיבציית הדאגה:

- דאגה משמשת כרמז למצב קיצוני המצריך פעולה והאדם משתמש ברגשות כמקור לאינפורמציה בשיפוט ובהחלטות.

-  דאגה מגורם מעיק משאירה את הגורם המעיק לפני התודעה ומקדמת פעולה.

- התחושה הלא נעימה מהדאגה מובילה אנשים לחיפוש דרכים להורדת הדאגה.

גם במצבים של חוסר יכולת להוביל למניעה, יכולה הדאגה להוביל לחשיבה פעילה של תכנית חילופית.

הדאגה יכולה להועיל למצב הריגשי על ידי העלאת תשומת הלב לחוויות הטובות כשהן קרובות לחוויות המדאיגות.

מחקר התומך בדאגה מספק הוכחה עקיפה לתפקיד הדאגה כחסם ריגשי המקדם את ההתרגשות כשהחדשות טובות

דאגות מוגזמות מזיקות לבריאות אבל דאגה בכמות סבירה היא טובה יותר מאי דאגה בכלל.

 The surprising upsides of worry

 Social and Personality Psychology Compass, 2017; 11 (4): e12311