היי, שמי דניאל, היום אני בת 27 נשואה ויכולה להגיד שהגעתי למקום מאושר ובטוח בחיים שלי !  

אשתף כול פעם קצת מחוויותי האישיות בעבר ואשמח שמתוך כך תשתפו, תשפכו, תדברו ותוכלו לראות ולהאמין שניתן לצאת ממצבים קשים על אף שניראה שזה בלתי אפשרי!

2006\10\17 

"יומני היקר,

בפעם הקודמת רשמתי שממש טוב לי ושאני הכי שמחה בעולם וכו'.. עכשיו זה בדיוק ההפך, לא טוב לי עם עצמי, אני כול הזמן במצב רוח וכל הזמן בוכה.... יש לי עוד פעם בעיות עם האוכל, ואני מרגישה כול כך לבד, מרגישה שאף אחד לא באמת שם לב אלי... כבר יצא לי לחשוב כל מיני מחשבות על התאבדות או איך החיים יראו בלעדי ואיך כולם יקבלו את זה...

רע לי, אני מרגישה מכוערת, בלי שום דבר יפה, שמנה, עם רגליים גדולות. בבית כל הזמן מתווכחים ורבים איתי על נושא האוכל, ושאני רוצה לברוח מזה לעמית (שם בדוי לחבר שהיה לי בתקופה הזו) להיות איתו כי הוא הדבר היחיד שבאמת עושה לי טוב בתקופה הזו, אז גם הוא מתחיל לדבר איתי על נושא האוכל, "למה את לא אוכלת?", "למה את חושבת ככה?" וכו'.. מה שריגש אותי זה שהוא אמר לי שהוא עושה את זה כי אני חשובה לו והוא דואג לי ולא אוהב לראות אותי סובלת. בקיצור אני צריכה לסיים עכשיו כי אני צריכה ללכת עם אמא עכשיו לטיפול חדש שהתחלתי - אז מקווה לחזור אליך בפעם הבאה עם בשורות טובות יותר ומצב רוח טוב יותר וכמובן מחשבות חיוביות יותר".

במהלך תקופת ההתבגרות מתערערת הזדהותו השלמה של המתבגר עם הוריו והוא ניצב בפני הצורך לגבש את זהותו ולרכוש יכולות רגשיות, תפקודיות ובין אישיות אשר ילוו אותו בבגרות. גיבוש הזהות האישית הוא תהליך מורכב בו בוחן המתבגר היבטים שונים של אישיותו כזהות מינית, השתייכות פוליטית וחברתית, ובודק מחדש עמדות ותפיסות עולם. שלב ביניים זה של גיבוש הזהות האישית מציב את המתבגר בפני אתגרים אשר לא תמיד מצויים בידיו הכלים להתמודדות עמם.

כשיצאתי מהמחלה הנוראית הזו התחלתי לקרוא המון ולחקור עליה כדי להבין, והבנתי שפעמים רבות הפרעת האכילה היא דרכו של המתבגר לבטא מצוקה רגשית עליה אין באפשרותו לדבר: הפרעת האכילה כמעט אף פעם אינה מופיעה באופן מבודד, אלא כביטוי לכאב נפשי, דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, בדידות וכן הלאה. בנוסף, הפרעת אכילה המתפרצת בגיל ההתבגרות היא לעיתים ביטוי לניסיון לא מודע לעצור את ההתפתחות הגופנית עקב קושי בקבלת המיניות או רתיעה מקבלת האחריות והקשיים הטמונים בהפיכה לאדם בוגר. בתור מתבגרת שהתמודדה גם עם משבר התפתחותי, רגשי או נסיבתי, חוותי פעמים רבות תחושה של חוסר אונים וחוסר שליטה בחיי. באוכל, לעומת זאת, הייתה לי האפשרות לשלוט ולכן פעמים רבות מומר העיסוק בקושי הרגשי בעיסוק באכילה ובמשקל. כאשר מוסיפים להתמודדויות אלו גם את הלחץ החברתי לרזון ואת הנטייה המוגברת של בני נוער לחפש אחר דמויות מפורסמות המתגלמות פעמים רבות בדוגמניות שדופות מאוד - גדל הסיכון להתפתחותה של הפרעת אכילה. 

היום, כ- 14 שנים לאחר מכן אני ממש מרגישה צורך לעזור לילדים ומתבגרים אשר חווים את התחושות הקשות האלו ולהראות להם שאפשר לצאת מזה ורק לצמוח למעלה ולהנות מהחיים.

אז בנימה אופטימית זו אאחל לכולם שנה טובה, מלאה בבריאות הנפש והגוף, התחלות חדשות, אהבה, שיתוף ותמיכה :)

ממני באהבה רבה,

 דניאל סלונים