מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניבלוגיםחגיתמכתב שכתבתי לאלוקים חוה"מ סוכות 2017

מאת haggit
10/10/17 13:50
1310 צפיות

אני לא מבינה .   למה?  למה נתת לי מחלה שלא אמורה להיות קשה אבל אצלי היא מאוד קשה.  לא ברור לי למה.  למה?

 

אני בהתחלה יכולתי ללכת ועכשיו כבר לא.  המצב החמיר לאט לאט.  אני גם לא רואה טוב.  זה היה מההתחלה.

וככה המחלה התחילה.  אני מזהה רק בעזרת קולות. ואני לא מבינה  למה?

 

הייתי רוצה לבשל.  כל-כך חשבתי לפתוח בעבר מסעדה ואז חליתי קשה מאוד.

 

הייתי רוצה להיות מפורסמת.  אני נראית טוב והייתי רוצה להשתמש בזה ולראיין אנשים.  אני ערבוב של אבא ואמא 

מבחינה פיזית .  הם, תודה לאל, בריאים ואני לא בריאה.

 

אני מבקשת בריאות.  אני לא יכולה להתאבד.  ואז חשבתי שמישהו אחר יעשה את זה עבורי.  אני נוסעת ברגע שאני

 אקבל לגמרי אישור.  אני שלמה עם ההחלטה.

תגובות

שלום חגית, שיתפת במחשבות קשות. טבעי שבמקרים בהם ישנה התדרדרות מהירה במצב הבריאותי וביכולות מחפשים את האשם. גם אני, בשיחותיי הרבות עם מטופלים, מוצא פעמים רבות שהאצבע מופנית כלפי אלוקים. עוד אני רואה שעולות בך מחשבות שאני קורא להן "מחשבות אילו", אילו לא הייתה מחלה? אילו לא הייתה פגיעה בתפקוד? אלו מחשבות ושאלות טבעיות, בעיקר שהפגיעה היא קשה, שהמחשבות נודדות ומתמקדות במחלה והפגיעות שיצרה ושיש הרבה זמן להתעמק בהן. את מתארת החלטה קשה וקיצונית מאוד, טוב שאת בתהליך קבלת אישור לנסיעה - למיטב היכרותי עם התהליך ישנה בדיקה מקיפה של כל האספקטים, בדיקה שבין היתר (ואולי בעיקר) מאפשרת למטופל לבחון שוב שוב את ההחלטה ולהיות שלם עימה לחלוטין.

haggit
haggit