ג'ניס דין, המטאורולוגית ברשת FOX  האמריקאית, קיבלה הודעה בפייסבוק: "ג'ניס היקרה בבקשה תפסיקי להרשות לרשת FOX להלביש אותך בחצאיות קצרות. הן לא מחמיאות לך. את אישה מושכת, אוהבת את השיער שלך בסגנון שנות ה- 80, אבל הרגליים שלך distracting (יכול להיות מתורגם גם כמסיחות את הדעת וגם כנראות לא טוב) כל פעם שאת הולכת על המסך".

וכך ג'ניס דין החזאית של הערוץ ענתה לה: "שלום ג'ואן, FOX לא מלבישה אותי. אני מלבישה את עצמי. מצטערת אם את לא אוהבת את הרגליים שלי. אני אסירת תודה שיש לי אותן ואני יכולה ללכת עימן. את צודקת שאינני נראית כמו הדמות הטיפוסית בטלוויזיה, ואני גאה להיות במידה 10. תארי לעצמך! את תמיד יכולה להחליף ערוץ אם הרגליים שלי מעליבות אותך. מקווה שלא אכפת לך. אני הולכת לשתף את הפוסט שלך עם החברים שלי בפייסבוק. כל טוב, ג'ניס".

לג'ניס דין יש טרשת נפוצה והיא מאובחנת מזה 10 שנים. את חשיבות התגובה שלה ניתן להבין בעזרת תגובה נוספת שכתבה לה האחות שליוותה אותה במהלך הטיפולים ועם הזמן נעשתה לחברתה: "ג'ניס היקרה, אני אוהבת את הרגליים החזקות שלך. אני אוהבת שאת עומדת זקופה, הולכת, רצה, כורעת, דוחפת, מדלגת, קופצת ורוקדת על הרגליים הללו. את בורכת שיש לך רגליים חזקות!!! לבשי חצאיות בגאווה והראי את רגלייך החזקות!!! אוהבת אותך מלאך שלי".

ניתן לראות בסרטון את ג'ניס דין וחבריה למערכת החדשות שתומכים בה.

הסיפור או התקרית משכו אותי, כי אני חושב שלא ניתן להפריד בין תגובתה של ג'ניס דין להיותה מאובחנת עם מחלה כרונית כמו טרשת נפוצה מזה 10 שנים.

אנשים המתמודדים עם מחלה כרונית הרבה יותר קשובים ומודעים לגופם, וכאשר מתרחש תהליך נכון וישנה תמיכה מהסביבה, ניתן להיות גאים בגוף וביכולות ששימרו והשיגו. מעבר לכך, אני מוצא שאנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות הם אנשים שלמים ומגובשים יותר, פחות מושפעים מדעת הסביבה, והיכולת להבחין בין עיקר לטפל מחודדת וחזקה יותר.

האם ג'ניס דין, הייתה כה גאה ברגליה החזקות גם אם לא הייתה לה טרשת נפוצה? כמובן שאינני נביא ולא יכול לדעת. אך ההשערה שלי שהחוזק כנראה ונובע מתוך ההתמודדות עם המחלה, ויותר מכך, התובנות והחוסן הנפשי שצמחו מאותה ההתמודדות. לצד ההשערה שלי ניתן גם למצוא בראיונות אחרים את ג'ניס אומרת שבעבר רגליה תמיד היו נקודה כואבת בשבילה ושלא הייתה גאה בהן (לפני האבחנה של טרשת נפוצה).

הדברים הראשונים שעולים כאשר דנים בנושא התמודדות עם מחלה, הם הקשיים והחסרונות ואכן הם היותר בולטים ויש רבים כאלו. אך לצד זאת, התמודדות עם מחלה מובילה הרבה תובנות והזדמנויות, אנשים יכולים לעשות שינויים שהיו צריכים להיעשות מזמן (כמו להחליף עבודה, בית, להחליף זוגיות, למצוא זוגיות, לטייל, להשקיע בפעילות גופנית, להשיג רוגע, לטפל בעצמך, לאכול נכון...) וגם להבחין בין עיקר לטפל, מיהם האנשים שקרובים אליי באמת, מה חשוב בחיים ואיך אני רוצה שחיי ייראו.

מה דעתכם?