היי.

משתפת שקמפיין מימון ההמונים לספרים שלי הסתיים. לא הצלחתי לגייס את הסכום שהייתי צריכה כדי להוציא את הספרים שלי לאור (כזכור, ספרי תזונה בריאה ומתכונים להורים וילדים). אז החלטתי - עכשיו זו תקופה שאני נותנת לעצמי להיות. עולות מחשבות שונות ומגוונות כמו - מה זה אומר על היצירה שלך? מה תהיה הצלחה בשבילך? אולי תוותרי? אני משתדלת לפגוש את המחשבות האלה באהבה, ולא להאמין למחשבות שמעציבות אותי. במשך שנים אני מתרגלת את "העבודה" של ביירון קייטי, וכבר יודעת שכל מחשבה עצובה היא לא אמיתית, והמציאות תמיד נדיבה יותר. זה אחלה זמן לתרגל את הדברים האלה בשבילי. ומתוך המקום של קבלת המצב אני מתחילה לחשוב על הוצאה דיגיטלית של הספרים ועוד רעיונות קצת יותר מעודדים מ"תעזבי את הכל, זה החלום שלך וזה כנראה לא ממש מעניין אנשים אחרים". תודה על תשומת הלב (ותודה למי שתמך), וחוזרת בקרוב לכתיבת הבלוג ולכיף של הכתיבה לשם כתיבה.