בממלכת האוקיאנוס האטלנטי היה דג קטן וחמוד ששמו יופיטר. ליופיטר היה חלום, הוא רצה לרוץ בחוף הים כבן אדם חופשי וחיפש חברים שיוכלו לעזור לו להגשים את החלום שלו.

יופיטר החל שוחה במורד הזרם ולפתע ראה את אמא שלו, ניגש יופיטר אל אימא דגה ואמר לה: "אימא כיצד אוכל לשחות אל החוף ולאחר מכן לרוץ על חוף הים?", אימא של יופיטר תמהה לגבי השאלה ואמרה לו "לא תוכל לרוץ בחוף הים מכיוון שאין לך רגליים".

יופיטר התעצב בליבו אך לא וויתר על החלום שלו והמשיך לשחות במורד הזרם ולפתע פגש את צ'ופצ'יק התמנון ואמר לו "צ'ופצ'יק תוכל לומר לי כיצד אוכל לרוץ על חוף הים"? צ'ופצ'יק התמנון ענה לו: "יופיטר הקטן אתה דג לא תוכל לרוץ כי אם תצא מחוץ למים אתה לא תוכל לנשום כי אתה דג ודגים נושמים רק במים ולא מחוץ למים".

יופיטר התעצב בליבו אך המשיך בכל כוחו לשחות במורד הזרם ולפתע פגש בצבי צב ושאל אותו את אותה השאלה "הי צבי  צב תוכל לומר לי כיצד אוכל לרוץ בחוף הים"? צבי צב אמר לו: "דגי דג המתוק והחמוד אתה לא יכול לרוץ על חוף הים בגלל שאתה דג ודגים אינם יכולים לרוץ בחוף הים.

ראה דגי דג מי שיצר את כל העולם כולו יצר אותו באופן שווה, יצר אדמה, מים, אש, רוח, ובכולם השכין שלום על ידי שיצר לכל אחד מהם גבול ברור. לולא אותו גבול לא היה שוכן שלום בין כל העולם, וכל העולם היה הופך לכאוס ושום יצור בעולם לא היה יכול לחיות בכאוס.

הסתכל נא על חצי הכוס המלאה, אתה דג, שחה למעמקי האוקיינוס, תהנה מהמים, אתה לא סובל מהחום בחודשי הקיץ החמים, אתה לא עובד בשביל האוכל שלך, הכול מזומן לך שם למטה במעמקי האוקיינוס.

דגי דג הסתכל על הצב והבין שכדי שהעולם שלו ושאר העולמות יוכלו לחיות זה לצד זה כל אחד צריך שיהיה לו גבול מאוד ברור אחרת הוא גם יאבד את העולם שלו אם תהיה מהפכה וכאוס בכל העולמות האחרים.

מוסר השכל:

לעולם שלנו יש גבולות, הגבולות נועדו כדי להשכין שלום בין כל שאר הנבראים, אם גבול אחד יופר צפוי להיות כאוס בעולם כי כל אחד יאבד את הגבולות שלו וינסה להתפשט על גבולות של חברו.גבול זה חשוב, אך דבר חשוב זה יותר מגבול זה "להיות שמח בחלקך", לכל אחד מאתנו יש חלק אך לא כולנו שמחים בו, מהסיבה הפשוטה שאנו פשוט לא יודעים איך להשתמש באותו חלק. חפשו את החלק שלכם ופשפשו בו וחקרו אותו ואז אולי תהיו שמחים יותר בחייכם.