אני מסכמת שני עשורים עם טרשת נפוצה. כשהכל התחיל הייתי נשואה טרייה, מלאת מרץ לעבודה במקצוע שלי - בימוי והוראת תיאטרון. פתאום הכל עצר. חוויתי התקפים רבים ביניהם בעיות ראייה, חוסר תחושה בגפיים, זרמים חשמליים בעמוד השדרה, סחרחורות קשות ועוד תופעות שונות.

מהר מאוד התזונה הפכה להיות כלי מרכזי עבורי בטיפול בעצמי, בחרתי שלא לקחת תרופות, במקביל לשינויים נוספים באורח החיים. עכשיו אני חולקת אתכם חלק מהתובנות שצברתי במהלך ההתמודדות עם המחלה שאולי יסייעו לאנשים אחרים. המשך יבוא.

1.         מה שהגוף אומר

כשאנחנו חולים אפשר להתייחס לכך כערוץ תקשורת עם הגוף. הגוף שלנו מסמן לנו שאנו במסלול הלא נכון. לפעמים נחוצים לנו רק סימנים קטנים (הצטננות למשל) כדי להבין ולחזור לתלם ולפעמים יש הכרח בסימנים שכבר אי אפשר להתעלם מהם - כדי שנתעורר.

אל תתעלמו מהגוף. אני ממליצה להתייחס לכל סטייה מקו הבריאות כאות ולשאול: היכן סטיתי? היכן נדרש שינוי? באיזה שטח בחיים שלי דרושה הקשבה נוספת?

לפי אותה נקודת מבט, מומלץ לא להתייחס למחלה כבגידה של הגוף, אלא להשתמש בשפה בה הגוף מדבר כדי לשפר את איכות חיינו, להתפתח ולהבריא.

2.         לעבוד בכל החזיתות

אנחנו מורכבים לפי הבנתי מארבעה רבדים: גופני, נפשי, שכלי ורוחני. אני ממליצה לפעול למען הריפוי שלנו בכולם. נניח לדוגמה שנאכל כל היום נבטי ברוקולי אורגניים בעודנו עובדים בעבודה שמתסכלת או מלחיצה אותנו. סביר להניח שבחוסר איזון שכזה יהיה לנו קשה להבריא.

ברובד הגופני -  נוכל לטפח את גופנו ולמלא את כל צרכיו לרבות תזונה נכונה, פעילות גופנית, שינה ומנוחה.

ברובד הנפשי והשכלי (תודעתי) – נוכל להכיר את עצמנו. את רגשותינו, ואת הכוחות הפנימיים המנהלים אותנו.

ברובד הרוחני – ננסה למצוא הגיון וסדר בקיום שלנו, להבין שאנחנו חלק ממארג גדול יותר ולאפשר לכוח הבריאה לעזור לנו.

3.         סבלנות

אם כבר לקחנו אחריות, החלטנו לפעול למען רווחתנו ועשינו דבר או שניים (או עשרה) בנתיב בו בחרנו, אין ספק שכעת אנו מחכים לקצור את הפירות. ואז, אם השיפור המיוחל לא מתרחש בקצב המצופה, או חס וחלילה יש רגרסיה, אנו עלולים לחוש שהכל לשווא. אני מציעה לא להרים ידיים כל כך מהר.

חישבו כמה זמן לקח לגוף שלנו לסטות מנתיב הבריאות ולהתביית על מחלה עם שם מבהיל וחד משמעי. בדרך כלל מדובר בשנים של טיפול ואחזקה לקויים. הוגן יהיה לאפשר לגוף טווח זמן סביר לחזור לדרך המלך.

אני גם חושבת שהבריאה עושה בחכמה כשהיא מאפשרת לדברים להתרחש כתהליכים. תהליך ההבראה הוא שלם ומורכב, הוא נתיב שנסלל תוך כדי התקדמותו והתובנות שאנו רוכשים במהלכו נעשות ישימות ועמוקות גם בזכות גורם הזמן.