Baby steps.
כשאת צריכה לעבור את הדרך המהירה ביותר בצעדי תינוק.
18/02/19 16:54
676 צפיות
דבר ראשון שאני בודקת כשאני מתעוררת בבוקר, זה מצב הנפיחות בקרסוליים. אז יש שיפור. כבר סיבה למסיבה. מכירים את תפילת השלווה של סנט פרנסיס? "אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החוכמה להבדיל בין השניים."? יש הליכים שלוקחים זמן ואין לך מה לעשות מלבד להתמיד. אני מודעת לעובדה שזה אחד מהם. כל ההתנפחות הזו, קוצר הנשימה הם רק מצב זמני שיחלוף. השאלה כמה זמן עד שיחלוף תלויה רק בי. אז אני קשובה לגופי. כשמתחילים סימנים של עייפות/קוצר נשימה אני לוקחת פסק זמן מכל פעילות ופשוט נחה. בכדי שהמצב הזמני הזה יעבור מהר ככל האפשר, אני עוברת את הימים הקרובים בצעדים של תינוק. אם אחת כמוני, שתקוע לה טורבו על דלק סילונים בישבן, יכולה. כל אחד יכול.
תגובות
Nona Yourbiz
"קצת על עצמי" זה כמו להגיד שהכור האיראני הוא תנור חימום על ספירלה.
מזמינה אתכם/ן לבלוג שלי "טרשת נפוצה אהובתי".
סה"כ ...
עוד פוסטים בבלוג: טרשת נפוצה אהובתי.
יומולדת בהסגר.
כשהחיים נותנים לי לימונים, אני הופכת אותם למוחיטו.
קראו עוד
קצת הומור על קורונה.
כי אם כבר למות אז מצחוק...
קראו עוד
אהבה בימי קורונה
מי ממשיכה לעבוד במלוא המרץ +, מיייייי?
קראו עוד
טרשת נפוצה איננה
מחלה גנטית!
קראו עוד
"זו שיוצאת מה comfort zone בכל הזדמנות"
זה שמי האינדיאני.
קראו עוד
ערן ברקוביץ
כל כך חשובה הקשיבות הזו לגוף. בעיקר במחלה כמו טרשת נפוצה שיכולים להיות בה כל כך הרבה שינויים במצב ובתחושות בין הימים השונים ואפילו מידי כמה שעות. אף נוירולוג ולא פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק יכולים לנבא את כל השינויים ולתת הנחיות לכל מצב, אין ברירה אלא להכיר ולהיות קשוב לגוף וליכולתיו וכל פעם להתאים את התפקוד.