מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה אהובתי.

כשאת צריכה לעבור את הדרך המהירה ביותר בצעדי תינוק.

18/02/19 16:54
676 צפיות
Baby steps.

 

דבר ראשון שאני בודקת כשאני מתעוררת בבוקר, זה מצב הנפיחות בקרסוליים. אז יש שיפור. כבר סיבה למסיבה. מכירים את תפילת השלווה של סנט פרנסיס? "אלוהים תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות ואת החוכמה להבדיל בין השניים."?  יש הליכים שלוקחים זמן ואין לך מה לעשות מלבד להתמיד. אני מודעת לעובדה שזה אחד מהם. כל ההתנפחות הזו, קוצר הנשימה הם רק מצב זמני שיחלוף. השאלה כמה זמן עד שיחלוף תלויה רק בי. אז אני קשובה לגופי. כשמתחילים סימנים של עייפות/קוצר נשימה אני לוקחת פסק זמן מכל פעילות ופשוט נחה. בכדי שהמצב הזמני הזה יעבור מהר ככל האפשר, אני עוברת את הימים הקרובים בצעדים של תינוק. אם אחת כמוני, שתקוע לה טורבו על דלק סילונים בישבן, יכולה. כל אחד יכול.

תגובות

כל כך חשובה הקשיבות הזו לגוף. בעיקר במחלה כמו טרשת נפוצה שיכולים להיות בה כל כך הרבה שינויים במצב ובתחושות בין הימים השונים ואפילו מידי כמה שעות. אף נוירולוג ולא פיזיותרפיסט או מרפאה בעיסוק יכולים לנבא את כל השינויים ולתת הנחיות לכל מצב, אין ברירה אלא להכיר ולהיות קשוב לגוף וליכולתיו וכל פעם להתאים את התפקוד.