שלא תבינו לא נכון, אני לא עשויה מקונפטי. אמנם אני רחוקה מלהיות טיפוס דיכאוני, אבל לפעמים גם אני נופלת למעין מרה כהה. כשזה קורה לי, אני ישר מתחילה לנתח, לחשב, לחפש - הכל במטרה למצוא את הסיבה.  ויש סיבות: בין אם זה חורף ומחשיך מוקדם יותר, או אם הורדתי את מינון הפאקסט, או סתם אני מתוחה בגלל בעיה שלא נפתרת. לא חסרות סיבות. במקרים כאלה, אני מחפשת דברים, שבד"כ משמחים אותי.  סדרות טלוויזיה קומיות,  לסרטים כמעט ואין לי סבלנות, שירים קצביים, בפרט מברזיל. כל דבר שיכול להרים לי את המורל. בסה"כ אני מודעת לעובדה שזה מצב זמני, שעובר תוך דקות עד שעות.ובכל מקרה, מחר יום חדש.

אז שתהיה שבת של שקט נפשי ושלום.