הומור שחור ובית חולים – נשמע אולי אכזרי, אבל צחוק זה דווקא בריא.

אז הנה כמה קטעים, למי שמוכן לצחוק ולהבין, שאמנם חיים רק פעם, איך שאומרים, אבל מתים אלפי פעמים. בקיצור, החיים הם אשליה. לא לשווא אומרים: אל תיקח את החיים ברצינות, כי לא תצא מזה חי...

אם הגעת לבית חולים יש סיכוי שימיינו אותך בחדר המיון. מי לחסד ומי לשבט... זה קצת דומה למיון מכתבים, בהבדל אחד: אי אפשר לשלוח לאלוהים מכתב. אם יאבחנו אותך בדיאגנוזה בול – אז ישלחו אותך למקום המתאים כבר.

מי שרוצה להבריא בא לבית החולים. מי שרוצה לצאת בריא ולא בארון מבית החולים, טוב יעשה אם יבקר שם בבית הכנסת האמבולטורי. עדיף שייצמד לארון הקודש, כדי שלא יעבירו אותו לארון אחר. מי שלא רוצה ארונות, אז שייצמד לארון התרופות, בדרך כלל לתרופות יש תופעות לוואי כל כך קשות, שאתה לא יכול לברוח מהם גם לא לעולם הבא... בו בזמן שאדם רגיל בוכה כשהוא עומד למות, אדם רוחני פשוט אומר NEXT ועובר לעולם אחר. לא לשווא הרופאים קוראים למת EX....

יש כאלה שכששומעים שמעבירים אותם למחלקת עזרה ראשונה מרוצים, כי הם עדיין בסצנה של טיסות ומטוסים, ששם מחלקה ראשונה זה משהו טוב.

חולה כזה, שעדיין מסתלבט, מרגיש בידיים טובות אם איזו אחות בלונדינית באה למיטתו ולא מבין שמה שהוא צריך זה דווקא רופא מומחה בעל ידיים קרות...

רופא מנתח לעולם יצא טוב מכל ניתוח. גם אם החולה מת, עדיין יגידו עליו שהניתוח שלו הצליח. החולה פשוט לא שיתף פעולה. ללמדך שבחיים העיקר זה האמונה. כוונתי מה שאתה מאמין שהרופא צריך לעשות קובע, לא מה שהרפואה קובעת.

יש בדיחה שאלוהים ירד לארץ כדי לבדוק את השמועות האלו. הוא התחזה לרופא וקיבל את החולה הראשון, קשיש נכה, שהגיע אליו בכיסא גלגלים. אלוהים הרים אצבע והחולה מיד קם מכיסא הגלגלים ויצא ממשרדו. בחוץ שאלו אותו המטופלים, איך הרופא החדש הזה. "לא משהו", ענה הקשיש, "הוא אפילו לא בדק לי לחץ דם!"

לעולם אל תשאל רופא איך הוא מרגיש, אלא איך אתה מרגיש. אם הרופא שלך נראה רע מאוד, סימן שהמצב שלך גרוע. לא תמיד רופא שנראה מאושר אחרי שאבחן אותך, מהווה סימן לכך שמצבך טוב. זה הרבה פעמים מעיד על כך שהטיפול שאתה צריך, עולה הון תועפות והרופא הולך להרוויח ממנו יפה מאוד! כמו שהגזענים אומרים על ערבים: "ערבי טוב הוא ערבי מת", גם על רופא פרטי אפשר לומר: רופא טוב הוא רופא שמת מרעב...

איך רופא כורדי מאבחן פצוע קשה שהגיע לבית חולים.

הוא שואל קודם כל אם יש לו כאבים – אם לא, אז סימן שהוא מת ואין מה לעשות... כמו שאומרים: שתיקה כהודאה. אם רופא ישאל אותך בבית חולים, מה בקשתך האחרונה, פשוט תענה: לא תודה. זה בדיוק כמו בבדיחה על השופט שפסק שנת מאסר לנאשם. "יש לך משהו להוסיף?" שאל לבסוף. "לא, תודה", ענה הנאשם, "שנה מספיקה לי"... אם הפצוע הוא לא פצוע קשה, אז קשה הרבה יותר לעשות אבחון. אם הוא למשל אומר בקול עמעום שיש לו כאבים, אבל לא חזקים – ייתכן שהוא חסר הכרה חלקית, או שהוא חלש מכדי לצעוק שכואב לו! אם הוא עונה לעומת זאת, ברוך השם! אז סימן ש: או שכואב לו חזק או שהוא דתי אדוק. זה כמו שמישהו שאתה שואל "מה שלומך?" עונה בצעקה: "בסדר". וכוונתו היא: אל תשאל! אז צריך להיזהר מלומר לו "בעזרת השם הכול יהיה טוב" כי אם הוא לא דתי, הוא יחשוב שאתה כבר התייאשת ממנו. כך גם לגבי המשפט: אלוהים יעזור לך!

ברגע הראשון הרופא שרואה אדם דתי במצב קשה חושב, אם היה אלוהים הוא לא היה מגיע לפה. אחר כך, כשהוא נוכח לדעת שאינו יכול לעזור לחולה, אז הוא חושב: אלוהים – תעזור לי! לפעמים במקום לעשות לחולה כזה צילום רנטגן, בא לו לעשות לו צילום קרילי – של ההילה שלו...

יש שני סוגי חולים: חולה מדומה, כזה שמרמה - וחולה קשה, כזה שמרמה את עצמו שמצבו לא נורא כל כך. יש גם שני סוגי רופאים: רופא מומחה ורופא בעל דמיון עשיר, כזה שיכול לראות גם בחולה סופני נושא לפרסום מאמר מרתק על המחלה. הנחמה היחידה בכל העניין היא שאם לא היו חולים, לא היו רופאים ובעצם גם לא היו מחלות ואז לא היו אנשים בריאים גם... אז מי שהיה שואל אותך "מה שלומך", היה יכול להיחשב כמטורף וחוזה בהקיץ...

יש שיגידו שאלוהים הוא דווקא כוכב עליון בבית חולים. אם מתפללים וזה עוזר – זה בזכות אלוהים. אם לא – אז סימן שאלוהים רוצה את האדם הזה שיגיע אליו. בכל אופן, אלוהים לא עושה ביקורי חולים, הוא מעדיף להיות בקשר אלחושי אתו. אלוהים לא יצלצל לעולם באמצע הלילה לרופא, לשאול מה שלום החסיד שלו. לפעמים נדמה שאלוהים ישן כשהאדם ער וער כשהאדם ישן...

אז אם עם סיום קריאת מאמר זה, אתם מרגישים כמו בתחילתו, אתם צודקים. הרי כתוב: "בראשית היה תוהו ובוהו"....