אז מה, נגמרו הבחירות? אז זהו, שלא. הבחירות המשמעותיות באמת (וסליחה על הכפירה בעיקר), הן אלו שאני בוחרת כל הזמן.

כן, לחיות חיים של בריאות - זו בחירה, כל יום כל היום. 

זו בחירה אם לקום קצת יותר מוקדם ולהכין לעצמי קופסת פירות לעבודה או לוותר, ואז, בדרך כלל, ברגע של רעב והיד נשלחת לעבר הבורקס/עוגיות המוגשים בישיבת הצוות.

זו בחירה אם להתחיל בעבודות הבית כשאני חוזרת הביתה מהעבודה או לעצור הכל ולנוח חצי שעה להטענה מחודשת 

זו בחירה אם לשבת עוד שעה מול המסך או לצאת להליכה.

זו בחירה אם לשבת עוד שעה מול המסך או ללכת לישון בשעה משמחת.

זו בחירה אם לאכול את הארוחה בהסח הדעת (שוב, אלא מה, מול המסך) או להתיישב בנחת מול השולחן.

זו בחירה אם לכעוס על הילד שלי שלכלך את המעיל/שכח את המעיל בבית ספר/לא לקח את המעיל בגשם/רוצה מעיל חדש (וסתם נטפלתי למעיל) או לזכור מה טפל ומה עיקר.

זו בחירה אם לחיות בפחדים שעוד מעט יקרה משהו נורא. למי? למי לא? לי, לאיש שלי, לילדים שלי למדינה שלי. או לבחור לבטוח בעצמי, ביקום, בתהליך החיים שדואג לי.

אז זהו, הבחירות לא נגמרו. רק שכאן בדלת אמותינו, אנחנו מלהקים את כל התפקידים. את ראש הממשלה, השרים, וגם את האופוזיציה. אז אני מאחלת לכולנו ממשלה רחבה, ממשלת שלום, ביטחון, אהבה ושמחה