כמוניבלוגיםפריקותאני זוכרת

אני זוכרת

מאת וניל
12/05/19 14:46
126 צפיות
אני זוכרת

אני זוכרת את הרגע שההורים שלי אמרו לי שהם מתגרשים. עד לרגע הזה. שתיתי שוקו עם מרשמלו והם התחילו לדבר, אני זוכרת שהייתי בטוחה שהם יגידו לי שאמא בהריון או משהו כזה. אני זוכרת שאחרי שהם סיפרו התחלתי לבכות. אני זוכרת שאחותי צעקה שהם לא יכולים ושאסור להם בזמן שהיא בכתה. אני זוכרת איך נרגעתי והקשבתי לתוכנית חלוקת ימים שלהם. אני זוכרת שאחרי שהם הסבירו אני ביקשתי לצאת. אני זוכרת שהסתובבתי בישוב עם החברה הכי טובה שלה אחרי שסיפרתי לה. אני זוכרת איך אחותי כל הזמן לא הייתה בבית בשבועות שאחרי זה. אני זוכרת את המבוכה שהייתה. אני זוכרת שראיתי כמה קשה לאמא ואבא. אני זוכרת שהחלטתי להיות אופטימית, לחפש את הצד החיובי, להיות התומכת. 

אני זוכרת איך אחותי סיפרה לי, יום לפני שהיא הלכה למחלקה, שהיא הולכת לשם. אני זוכרת שבכיתי קצת אבל אז ראיתי כמה קשה לאמא ואבא. אני זוכרת שחיזקתי בלב את ההחלטה שלי. אני זוכרת איך ניסיתי להצליח בהכל. אני זוכרת איך התנהגתי בעליזות כל זמן. אני זוכרת שיום אחרי שאחותי הלכה בכיתי בבית ספר. אני זוכרת את כל הלילות שבכיתי ואז את הימים שחייכתי חיום מזויף, כי להורים שלי גם ככה קשה. הם לא צריכים בעיות גם ממני. אני זוכרת את כל הסודות, את כל הדברים שהייתי צריכה לשמור לעצמי. אני זוכרת איך למדתי לעצור את הבכי. אני זוכרת את הפעמים שניסיתי לבכות ולא הצלחתי. אני זוכרת איך הכל התפרק לאט לאט, איך המשפחה שלי נהרסת. אני זוכרת איך הסתרתי את כל העצב. אני זוכרת איך החיוך המזויף התחיל לבוא אוטומטית עם האני בסדר. אני זוכרת איך המשכתי לנסות למצוא את הצדדים החיוביים בהכל. אני זוכרת שלא הצלחתי. אני זוכרת שהתנהגתי אופטימית כל הזמן. אני זוכרת איך הדרדרתי בלימודים. אני זוכרת איך גילתי את המציאות, בגיל צעיר מידי. אני זוכרת איך לא התחלתי לשמוח כל הזמן. אני זוכרת את היאוש שלא נתן לי לשמוח.

אני זוכרת את הכל.

אני עוד בזיכרון הזה.

2 תגובות

ולנטין-קאלאס
12/05/19 15:53
וניל היקרה. אני מזדהה איתך בכל ליבי. ואני בטוחה,לפי הכתיבה שלך,שאת הרבה יותר חכמה בוגרת מרוב בנות גילך. יחד עם כל הקושי שעברת, התמודדת בצורה הרבה יותר טובה ממה שרוב המבוגרים היו מתמודדים. ואני גם בטוח...
וניל היקרה. אני מזדהה איתך בכל ליבי. ואני בטוחה,לפי הכתיבה שלך,שאת הרבה יותר חכמה בוגרת מרוב בנות גילך. יחד עם כל הקושי שעברת, התמודדת בצורה הרבה יותר טובה ממה שרוב המבוגרים היו מתמודדים. ואני גם בטוחה שיגיע היום בו תהיי מאושרת! כי מגיע לך... ואני בטוחה שעוד מצפים לך הווה ועתיד הרבה יותר טובים ומלאים באושר. אל תרימי ידיים, ילדה חכמה ומוכשרת.
no-one
13/05/19 1:01
היי וניל היקרה :heart: גם אני חושב כמו ולנטין קאלאס אימוץ תכונת ה"תומכת" מראה על בגרות, את צעירה ואת חושבת על אחרים. זה יפה מאוד, בוודאי שזו לא התמודדות קלה, ולא כל ילד בגילך יגיב ככה, אני מקווה ש...
היי וניל היקרה
:heart:
גם אני חושב כמו ולנטין קאלאס
אימוץ תכונת ה"תומכת" מראה על בגרות, את צעירה ואת חושבת על אחרים.
זה יפה מאוד, בוודאי שזו לא התמודדות קלה, ולא כל ילד בגילך יגיב ככה, אני מקווה שאת מעריכה את עצמך על הבגרות שאת מפגינה.

את שומרת את הבכי כדי לא להדאיג את ההורים ?
קשר בין ההורים לילדים הוא מאוד חזק, אי אפשר לקרוע אותו, החיבור הוא לנצח ... אולי אם תראי להם שאת קצת עצובה ותגידי להם שזה בגלל שאת אוהבת אותם, וכשאוהבים אז עצובים כשנפרדים, אבל זה עצבות טובה שלא צריכה להדאיג. הם צריכים להיות שמחים שאת אוהבת אותם, וככה מתנהגים כשאוהבים ...

אני לא טוב בלתת עצות, אני פה לתמוך בך ולנסות לעודד אותך
קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: