מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה אהובתי.

כמוניבלוגיםטרשת נפוצה אהובתי. מסיבת סיום הלימודים בתיכון החברתי.

היא בהחלט סיבה למסיבה.

19/06/19 5:14
894 צפיות
מסיבת סיום הלימודים בתיכון החברתי.

אתמול הייתה מסיבת סיום הלימודים של צעירת השבט, שביעיסטית שלי.

את מצפה שבילד החמישי תהיי מחוסנת רגשית. שום דבר לא הכין אותי לעובדה ש"מחוסנת רגשית מיי פוט!". ההתרגשות נותרה באותה רמה כמו שהייתה במסיבת סיום הלימודים של הבכור ואולי אף יותר.

בכדי שתבינו המקור לפרץ הרגשות שאפף אותי, אני צריכה לספר לכם על התיכון בו לומדת ביתי:

התיכון החברתי (כן, זה שמו) שוכן במבנה מוקף שדות באחת הקריות והוא חוגג את השנה השישית להיוולדו כניסיון מוצלח של משרד החינוך.

בביה"ס אין כיתות. יש שכבות. כל שכבה נקראת בשם (אחיה הגדול ממנה, aka מספר 4 שלי, למד בשכבת גלבוע, היא לומדת בשכבת חרמון). בכל שכבה יש כ15 חניכים. שלושה מחנכים על כל שכבה. הסיבה לכך היא המוטו של "חנוך לנער על פי דרכו". כל תלמיד מקודם לפי יכולתו. אין בביה"ס מבחנים ו/או שיעורי בית. ועדיין, אחיה סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה במצויינים. אין מערכת שעות סטנדרטית הכוללת מקצועות לימוד: אם החניכים ילמדו על יפן, למשל, שבתיכון רגיל ייחשב כשיעור גיאוגרפיה, השיעור כולו יתנהל בשפה האנגלית.

גילו הממוצע של צוות המחנכים נע סביב ה30. הם יותר חברים של החניכים מאשר מורים. מי שלא רוצה לגשת לבגרות - רשאי שלא לגשת וכל זה ללא שיפוטיות. העובדה שאין מבחנים =אין תחרותיות בין החניכים =גיבוש חברתי שלא ראיתי באף בי"ס אחר. השיעורים מתנהלים בצורת דיון, סיעור מוחות. כמה שיותר הבנת הנלמד, תוך חיזוק הביטחון העצמי של החניכים. שום דבר שמתקרב לשינון יסודי של נוסחאות, תאריכים היסטוריים - הכלי השחוק של מערכת החינוך כפי שהורגלנו אליה.

חמישה ימי לימוד בשבוע נמשכים עד לשעה 15:00. ביום שישי לא לומדים.

תכנית הלימודים כוללת, בין היתר, דיונים על מאורעות חדשותיים, שיעורי מגדר ועוד "מקצועות" שלא תשמעו עליהם, כאשר המטרה המשותפת לכל אותם מקצועות היא העצמת החניך/ה, חיזוק תכונותיו/ה החיוביות וכל דבר שיסייע להוציא אדם בעל חשיבה עצמאית ויכולת ניתוח של אירועים ותרחישים בחברה הישראלית מבין כותליו של המוסד.

בביה"ס אין שרתים. החניכים מנקים בסיומו של כל יום לימודים את כיתתם. הם גם מטפחים גינה קהילתית המניבה פירות או ירקות, במקרה שלהם. 

הדבר היחיד בו מחויבים החניכים זה לתרום לחברה. 

כל הטוב הזה נמצא תחת המטריה של משרד החינוך. העלות של שנת לימודים זהה לעלות של שנת לימודים בבי"ס "רגיל". התיכון הניסיוני הזה הוא יחיד במינו בארץ. לאור ההצלחה המסחררת של התיכון, בו הביקוש עולה על ההיצע, מסתמנת תכנית להקמת בי"ס נוסף, יסודי, בקיבוץ רביד.

מכאן תובן ההתרגשות שלי. אני מוציאה לצבא ואח"כ לאזרחות אנשים בעלי ראייה מרחבית, יכולת זיהוי וניתוח של הליכים בחברה הישראלית. אנשים שיתרמו לחברה בעלי יכולת עשיית שינויים.

ועל כך גאוותי. 

תגובות

רבקה28
19/06/19 8:06

וואו. נשמע מדהים :bulb:

Nona-Yourbiz
19/06/19 9:28

בסיום הטקס, ניגשתי לעומר, שהיה המחנך של אחיה ואמרתי לו שנותר לי רק להצטער על כך שאין לי צאצא נוסף שייהנה מהלימודים בבית הספר. ככה מדהים! (^_-)

רבקה28
19/06/19 11:25

עושה חשק לעבור צפונה :)

ערן-ברקוביץ
19/06/19 18:40

טוב לקרוא שיש אור במערכת החינוך