כל בוקר אחרי שאני עושה התעמלות בוקר ומתרחץ, לפני שאני נכנס לענייני היום, אני לוקח לי עוד 40 דקות לעצמי. לא אני אל הולך לעשות מדיטציה, אבל השפעת הדבר שאני עושה, היא מוכחת מדעית ורפואית והביאה לשיפור עצום במצבי הבריאותי, שאני מחזיק מעמד אתו כבר יותר מעשר שנים. לחץ הדם שלי שהשתולל ובעיות קצב הלב, הם רק שתיים מתוך מגוון בעיות, שפתרתי לא בעזרת תרופות, אלא בעזרת המיטה.

כן במדובר במיטה. במיטה טיפולית. במיטה שנקראת סרגם (CERAGEM). מיטה שפעם ניתן היה להתנסות בה במרכזים בארץ. מיטה שנמכרת ביותר משבעים מדינות בכל העולם. משום מה בארץ, הישראלים, אחרי כחמש עשרה שנה, אכזבו וגרמו למרכז לפשוט רגל. עכשיו יש את המיטה רק למכירה, בלי התנסות.

לא קל, לא קל יהיה לשכנע אתכם. אני יודע שאנשים אוהבים בדבוק בהרגלים ובאמונות הישנות. קשה להם לקפוץ למים הקרים ולהתחיל לעשות דבר חדשים. אנחנו באופן טבעי, נוטים למשוך אלינו, כמו מגנט, כל דבר שמחזק את מה שאנו מאמינים בו ולדחות כל דבר שסותר את האמונות והדעות שלנו.

באופן טבעי, לא קל לנו להשתנות. שהרי כל חיינו סיגלנו לעצמנו הרגלים מסוימים ואנחנו מאמינים שהם מגנים עלינו והם חלק ממה שאנחנו. כל שינוי, שאנו יודעים שאנו צריכים לעשות, מתקבל בסקפטיות. מתקבל בהתנגדות כל המערכת האבולוציונית שלנו, שלימדה אותנו לסמוך על עצמנו. עובדה שאנו שורדים עד לרגע זה!

אני עצמי ידעתי על קיומה של המיטה כמה שנים, לפני שהלכתי להתנסות. עשיתי זאת רק אחרי שהתחלתי לסבול מלחץ דם גבוה, שלא הצלחתי לטפל בו בשיטות טבעיות שעזרו לי עד אז. דוגמת דיקור, ורפלקסולוגיה וכדורים טבעיים.

מאז אני מן שגריר של המיטה. כותב עליה ומנסה לשכנע אנשים. מעט מאוד משתכנעים. האדם נוטה להמשיך לעשות אותו דבר, ולקוות לתוצאות שונות. קשה לאנשים להתחיל להקדיש כל יום 40 דקות לטיפול הטבעי הזה במיטה.

בהתחלה, כשהתנסיתי במיטה, חשבתי שהיא יותר מאשר מועילה היא מטרד. הפסקתי את הטיפול בה כעבור כמה פעמים. אבל אז, ראיתי שדווקא הטיפול במיטה ולא שאר הטיפולים הטבעיים שעשיתי במקביל, הם שעזרו לי להוריד את לחץ הדם. אזי חזרתי מיד למיטה ומאז לא הפסקתי להשתמש בה, מדי יום.

לרגע לא הצטערתי על כך. המיטה הוסיפה המון לחיים שלי. המון בריאות... זה ממש מוזר כמה אנחנו נוטים להימנע מלעשות משהו בקשר לבריאות, למרות שאנו יודעים שזה הדבר החשוב ביותר שיש. פשוט הטבע האנושי הוא כזה. מפחדים מהתחייבויות. בטוחים שאין לנו זמן לשטויות האלו, גם אם מדובר בבעיות בריאותיות רציניות. עדיין מנסים לעשות הכול, כדי להימנע מלהקדיש את 40 הדקות היומיות האלו, לטיפול במיטה.

מה שמדהים אותי זה שאני כל פעם נוכח מחדש, כמה חשוב שאני כן עושה את זה. כמה זה מוסיף לאיכות החיים שלי. יום יום. אחרי יותר מעשר שנים, זה ממש בדם שלי. אבל בהתחלה ניסיתי גם אני להתחמק מזה. אין לי זמן למות, זה פתגם שהיה שגור גם בפי. ראיתי את זה כבר לפני זה. כשהלכתי לחדר כושר. תמיד האנשים שם היו מתחלפים. אינספור אנשים שהבטיחו שהם רוצים להגביר את הפעילות הגופנית שלהם ואכן באו להתעמל יתר ממני, פתאום הפסיקו לבוא. פתאום נטשו את כל העניין. ואני, המשכתי בדרכי, האיטית, לבוא מספר פעמים, גם אם מעט.

אז פשוט קחו יוזמה. הציצו באינטרנט ומצאו פרטים על המיטה. וגשו להתנסות או לרכוש אותה. יש גם מיטות כאלה יד שנייה, שהן לא פחות יעילות.