*יש הרבה דברים שמלחיצים אותי ואני שוקעת בחרדה שמגיע שינוי או משהו חדש, אבל יש כל כך הרבה דברים שם בחוץ ואני מפחדת על מה שאחרים יגידו כיאילו הולכים לתת לי גזר דין לכל החיים.

נחישות זה כוח יותר גדול מפחד וככל שיש משהו שצריך לעשות דחוף צריך לפנות לרגש הפנימי הזה.

אחרת הדף הריק לא יתמלא וכשאני אומרת הדף הריק אני מתכוונת עשייה בחיים שלנו.

אבל לנחישות יש גם את הצד ההפוך, יש את הבלם החירום.

כשסוף סוף אנחנו בטוחים שאנחנו רוצים לעשות משהו ואז רגע לפני שאנחנו עושים אותו פיתאום אנחנו מפעילים את הבלם החירום ועוצרים את עצמינו.

המחשבות והזיכרונות נדחפים וגורמים לנו להתחרט.

להגשים חלום זה לא תמיד חייב להיות טיסה לירח, זה יכול להיות פיסום ספר או רעיון סטארטאפ חדש.

ולמה אנחנו עוצרים את עצמינו? כי אנחנו מפחדים מהקהל שאנחנו אמורים לגייס.

כי כולם היום חושבים שהם חכמים ויודעים הכל אז יש הרבה אנשים שיכולים לעמוד מול הרעיון הזה ולהגיד דברים שיגרמו לנו להרגיש נבוכים.

זו הרגשה שגורמת לנו אי נעימות אבל היא לא חייבת להשתלט, זה לא כאילו מישהו הולך לדחוף אותנו מהחלון.

סך הכל כימיה במוח כתגובה. האם ההרגשה הזאת תגרום לנו לכאב פיזי? לא. סך הכל כימיה במוח.

ועדיין קשה להתגבר כי אנחנו כל כך תקועים במחשבה על שליליות בעיניין כי ייתכן שעברנו הרבה אירועים שליליים שהמוח מרגיש שהוא תחת איום למרות שלא היה שום איום פיזי.

להיחשף לקהל זרים ולא לפחד מהתגובות. זה אתגר שאני צריכה להתחיל להתמודד איתו, לבד.

אני לא אגיע רחוק והדף שלי יהיה מלא בנקודות קטנות וחרטות ענקיות על כך שיכולתי לעשות כל כך הרבה אבל פחדתי על מה שיגידו.

אז שיגידו, אני יכולה להשתפר, לתקן ולהמשיך. העיקר לא לתת למחשבות מהעבר להתקיל אותי. העבר הזה לא רלוונתי . למדתי מה שהייתי צריכה וזרקתי מה שלא משרת אותי. 

לא להתקע על מחשבות העבר השליליות!!!