מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הבלוג של אגודת הלב הישראלי

כמוניבלוגיםהבלוג של אגודת הלב הישראלי הלוואי ובשנה החדשה הבאה עלינו לטובה...

הלוואי ובשנה החדשה הבאה עלינו לטובה...

ראש השנה זו הזדמנות נפלאה עבור כולנו , להכין רשימה של איחולים ובקשות שהיינו שמחים שיקרו לנו בשנה החדשה.

18/09/19 15:27
902 צפיות
הלוואי ובשנה החדשה הבאה עלינו לטובה...

השבוע נפגשנו אני ואשתי, עם כמה זוגות חברים. שוחחנו על הא ודא וכשהגענו לדבר על ראש השנה הקרב, שאל אותי לפתע אחד מחברי, אילו היתה לי האפשרות להחזיר מצב לקדמותו, האם הייתי מבקש לוותר על מחלת הלב שלי ?  כמובן שהתשובה הראשונה שעלתה לי לראש הייתה 'ברור ! ודאי'.              אבל, זו לא התשובה שיצאה מפי.

פתאום הבנתי שאמנם מאחורי כבר היו שני ניתוחי לב פתוח, עם כל הבלאגן הנלווה לכך, אבל יחד עם זאת, משהו בשאלה הזו גרם לי לחשוב לראשונה בחיי, ביני לבין עצמי, מה בעצם קיבלתי 'בזכות' אותה מחלת לב. אז השבתי לו, "זו שאלה מצויינת. תני לי לחשוב עליה".

וחשבתי. לא מעט. וישנתי על זה. והרהרתי בכך.וקיימתי דיון לא קצר בנושא עם אשתי הנפלאה .והמון דברים ומחשבות חלפו במוחי. חלקן נשארו, אחרות המשיכו לדרכן. אבל לבסוף גיבשתי לעצמי תשובה, שאמנם אינה שיגרתית, אך תשובה שגרמה לי לחוש בנוח איתה. הרמתי טלפון לחבר ואמרתי לה בנחרצות "לא ! לא הייתי מוותר עליה.." הסבר ונמק נשמע הקול מצדה השני של השיחה. ובכן, אמרתי, אמנם זה עלול להשמע לך מוזר, אך מחלת הלב שלי גרמה לי להיות אדם טוב יותר.

בנקודה זו שתקתי, אך הצד השני לא התכוון לוותר " אני מקשיב.." אמר החבר בטון סרקסטי. ובכן, המשכתי, מחלת הלב שלי (אמרתי את זה בדגש על 'שלי') גרמה לי להבין שלמרות שאנו חיים פעם אחת, אין סיבה למהר לשום מקום. בטח לא לאדם חולה לב שעדיף שיקח דברים לאט לאט. מעבר לכך, המשכתי, מחלת הלב שלי, גרמה לי להיות יותר אמפטי ומכיל כלפי חולים ככלל וחולי לב בפרט. הרי רק אנחנו מבינים האחד את השני.

דבר נוסף, אמרתי, מחלת הלב שלי והדברים שעברתי בגללה, הם אחד הנושאים הכי מרתקים לדבר עליהם בכל מפגש חברתי. אתה יודע היטב עד כמה כולכם נהנים לשמע אותי למרות שמבפנים אתם מתכווצים מפחד מחשש שזה יקרה גם לכם.

והדבר האחרון והכי חשוב מבחינתי, אמרתי, הינה העובדה שמחלת הלב שלי הינה גורם המוטיבציה הכי חזק שלי. בלעדיה למשל , לא הייתי למשל, מקים את העמותה שלי 'אגודת הלב הישראלי '.

ולנו, חברים יקרים בקהילת מחלות הלב ב'כמוני', לרגל השנה החדשה, אני מאחל לכולנו שנהיה בריאים ולאלו מביננו שאינם כל כך בריאים, אני מאחל להביט בחצי הכוס המלאה, לשמור על אופטימיות, להקיף את עצמינו רק באנשים שאנו אוהבים ואוהבים אותנו, לעסוק בדברים שמעניינים אותנו ומצמיחים אותנו. והכי חשוב.... לא לשכוח לקחת את הכדורים . :) 

שנה טובה לכולנו ואשמח אם תשתפו אותי ואת כולם במשאלות ובבקשות שלכם לרגל השנה החדשה.  שנה טובה. גיל מלצר

 

תגובות

מערכת-כמוני
18/09/19 21:02

גיל יקר! אנו שמחים שאתה חלק מהקהילה הנפלאה הזו ובטוחים כי עשייתך תתרום רבות לחבריה. שנה טובה ומלאת הגשמת כל משאלות ליבך:heart:

גיל-מלצר
18/09/19 21:07

תודה רבה ותודה שאתם מאפשרים לי לתרום את חלקי לקהילה נפלאה זו :heart:

גדי.ויש
19/09/19 12:50

מטרה חשובה גיל! כל הכבוד

גיל-מלצר
19/09/19 13:00

תודה רבה גדי. מוזמן כמובן להיכנס לאתר ולהצטרף.

שהנז
24/09/19 14:14

חשיבה מעניינת יש לך גיל. מה מחלת הלב שלי לימדה אותי? שעדיף לחיות את החיים כאדם בריא. שאני מרגישה שאני חיה על זמן שאול. שאני בן אדם פגום, והכי חשוב, שהימים הנהדרים בהם צעדתי ברגל, טיילתי, נהניתי, הרגשתי חופשיה ומשוחררת, לא יחזרו שוב... ולא, אני לא בדיכאון. רק ריאליסטית... שנה טובה!

גיל-מלצר
24/09/19 14:42

שהנז יקירה. אומרים שהחיים הם מה שאנחנו עושים אותם ולא מה שנכפה עלינו. ריאליזם בעיני זה לא המצב הרפואי שלי כפי שהוא כתוב בתיק הרפואי, אלא כפי שאני מחליט לראות אותו. אחת הדרכים שאני נעזר בהם כדי להשאר אופטימיסט, היא באמצעות השוואה ביני לבין אנשים אחרים במצבי במקומות אחרים . אנשים ללא גישה לאמצעי רפואה. אנשים במדינות עניות וכו. חשיבה זו מאפשרת לי להבין שמצבי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע ושחיי הינם טובים ויהיו אפילו טובים יותר. מחלת לב איננה סוף פסוק. איננה גזר דין. בעיני היא לא יותר מאשר גבשושית על הכביש. מאחל לך חיים טובים ואם תרצי לשוחח איתי אישית. אשמח. חג שמח וכל טוב

שהנז
25/09/19 16:53

חג שמח והרבה בריאות!

גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם