טוב. 

האמת שבאמת קיוותי שהפוסט הבא שלי יהיה קצת יותר שמח . 

כנראה שלצערי לא . מאז הקורונה בארץ אני לא יוצאת מהבית כבר שבוע שלם שאני לא זזה מהבית למזלי יש לנו מרפסת בבית.

לפעמים יוצאת קצת לראות שיש עולם בחוץ וחוזרת חזרה לבית .

המצב גורם לי לא לישון בלילה לחשוב חס וחלילה שאני חולה למרות שבכלל אין לי תסמינים לבכות מלא אני פוחדת להיות ליד בני משפחתי .

פוחדת שיקרה משהו לקרובים שלי למשפחה וחברים. 

חולמת על זה בלילה בקושי ישנה או אוכלת.  אין כלכך מצב רוח. 

האמת שמנסה לעשות דברים להפוך את זה לשיגרה אבל כל יום שעובר והמצב רק מחמיר כך החרדה הודיכאון מתגברים. 

מתפללת שבמהרה נחזור למצב יציב וטוב שנוכל לטייל ולהנות ולחגוג את חג הפסח ובכלל קידוש בשישי בלי בעיות ופחדים .

מאחלת לכולם בריאות והנפש והגוף ומקווה להיות חזקה ולקחת את זה קצת יותר בחן ולא בפחד .