את/ה עוד מעט מתגייס/ת? אם כן - כדאי שתקרא/י את זה.

אני נמצא בפורום מספר חודשים בהם נחשפתי למגוון סיפורי חיים כואבים של משתתפי הפורום, חלק מהסיפורים קראתי בשיחות אישיות עם המשתתפים או בקבוצת התמיכה בטלגרם שאותה אני מנהל.(אגב, מוזמנים להצטרף. לאלה מכם שמעוניינים - תשלחו לי הודעה לכינוי GOF123 בטלגרם ואני אצרף אתכם.)

הרושם שקיבלתי ממספר משתתפים הוא שאינם מודעים לסיכון הרב שיש בגיוס לצבא כאשר לאדם יש בעיות נפשיות נוירוטיות.(הפרעות נפשיות כגון חרדה ודיכאון) הסיכון גובר במיוחד כאשר לאדם יש מחשבות אובדניות.למה?ובכן המסגרת הצבאית מטיבעה מלחיצה, זו מסגרת שמעודדת פחד - על מנת לקבל צייתנות, לאדם החרדתי זו מסגרת שעלולה להחמיר את החרדה שלו במספר רמות.בצבא רוצים למנוע מהאדם לערער על פקודות ולכן לעיתים משפילים אותו בפקודות מגוחכות רק בשביל שהוא יתרגל לציית - לאדם שכבר יש לו דימוי עצמי נמוך, הדימוי העצמי שלו יכול ליפול לתהום.אמצעים - כל חייל בתקופת שיא השפל של שירותו (בדרך כלל) - טירונות, מקבל נשק.הנשק הופך את ההתאבדות לקלה הרבה יותר - ולכן השילוב הזה של אמצעי, לחץ אגרסיבי, השפלות - עלולות להיות קטלניות בשביל האדם הנוירוטי.

רבים מבני הנוער מתביישים בהפרעות הנפשיות שלהם ואפילו מתכחשים אליהן, הם חרדים - אך מתכחשים לכך שהם סובלים מחרדה, דיכאוניים - אך מתכחשים לכך שהם סובלים מדיכאון.הם בדרך כלל לא יפנו לטיפול וימשיכו לסבול ממגוון סיבות כגון הבושה שבעייתם תיחשף לאנשים אחרים ומשקיעים המון אנרגיה כדי לשמור על הפרעתם בסוד.הנקודה היא שרבים מהם חושבים שבצבא יהיה להם טוב יותר - עד שהמציאות סוטרת להם.באמצעי התקשורת ובסרטים בדרך כלל מציגים את הצד היפה של הצבא - הומניות, אחוות לוחמים, גיבורי מלחמה...ורבים מבני הנוער לא מכירים את הצד האחר של הצבא - ועד שהם מכירים, זה כבר מאוחר מידי.

המסגרת הצבאית היא מסגרת לוחצת, אטומה ומתסכלת.בדרך כלל הרופאים/קב"נים(קצין בריאות נפש)/מפקדים חושבים שהחיילים מזייפים פציעות או הפרעות ולכן מתייחסים אליהן בזילזול.במקרים רבים הם צודקים - אך המקרים שהם טועים עלולים לגרום לאסון.

במיוחד כאשר מישהו הסתיר את בעייתו הנפשית ואז כשהיא הוחמרה בצבא הוא החליט לחשוף אותה ולבקש עזרה - יחשבו שהוא מזייף כי אין לכך תיעוד רפואי ואין לו עבר של טיפול פסיכולוגי או תיעוד פסיכיאטרי - העזרה שהוא יקבל היא פעמים רבות מעטה מידי ומאוחר מידי.אם הוא ינסה לצאת מהצבא - הוא יגלה שזה בכלל לא קל ועומדים בפניו שלל מחסומים ואישורים שהוא צריך לספק.וגם אם הוא יצליח לספק - לא בטוח שישחררו אותו.לעיתים ישאירו אותו לסבול כי לא יאמינו לו או לא יבינו את חומרת הבעיה - זה יכול לקחת חייל אל הקצה.

לא כולם מודעים לסטטיסטיקה של התאבדויות בצבא - היא גבוהה מאוד.הסטטיסטיקה הרישמית היא - התאבדות של חייל כל שבועיים, אך האמת היא שמדובר בהרבה יותר התאבדויות שלעיתים הצבא מסווג כ"תאונות אימונים" ," משחק בנשק" ובעוד מספר קטגוריות רק בשביל שהסטטיסטיקה הרישמית לא תעלה והציבור הרחב יגלה עד כמה הסטטיסטיקה גבוהה.הנקודה היא שברגע שהציבור הרחב לא מודע לסכנות שבצבא - יותר ויותר בני נוער מסתכנים ומאבדים את חייהם.מעטים יודעים שהתאבדות היא גורם המוות הנפוץ בצה"ל.למתגייס הטרי (במיוחד אם הוא נוירוטי) יש יותר סיכוי למות מהתאבדות - מאשר בפעילות קרבית כזו או אחרת.

אז מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסטטיסטיקה הזאת?ובכן אם אתה מתמודד עם הפרעה נפשית כזו או אחרת ועומד בפני גיוס או מכיר מישהו כזה - שתף אותו במידע הזה.קודם כל - שתהיה מודעות לסכנה.השלב השני, לנקוט באמצעים שיעזרו להפחית אותה - הרבה יותר קל להוציא פטור גיוס מאשר להתגייס - ואז לצאת מהצבא.במידה ואת/ה נוירוטי, לך לפסיכולוג ופסיכיאטר לקבל חוות דעת מקצועית, תספר להם את האמת על מצבך הנפשי ותשאל אותם מהי חוות דעתם המקצועית.יכול להיות שהם ייתנו לך פטור מהצבא או שיתנו לך חוות דעת מקצועית שתקל עליך לקבל טיפול במקרה שתצטרך.

יש רבים שלא רוצים לוותר לשירות צבאי - הם רוצים לתרום למדינה, וזה מעולה.אך לא במחיר נפשי - שבמקרה שהוא גבוה מידי עלול לגבות אפילו חיים.יש אלטרנטיבה - שירות לאומי.השירות הלאומי זו מסגרת אזרחית מקבילה למסגרת הצבאית שבה אפשר לתרום למדינה - בלעדי הלחץ של המסגרת הצבאית.שירות לאומי הוא במקרים מסויימים אפילו תורם יותר מאשר שירות צבאי.ולמי שרוצה לתרום למדינה אך סובל מהפרעה נוירוטית - זו מסגרת נהדרת בשבילו.

שתפו את המידע הזה עם אנשים שהוא רלוונטי עבורם.תתגייסו - להצלת המתגייסים.