ההווה לוט בערפל - העתיד נראה אפל,

כל כך הרבה בעיות - אך לא נותר כוח לטפל.

כל ניסיון טיפוס - שובר אותו כשהוא נופל,

כשטעם דם בפיך - הכל טפל.

.

ניצוץ כבוי - בעיניים שפעם בערה בהן אש,

נראה אדיש - אך בתוכו גועש.

שקט - אך ראשו רועש,

כשהוא הפסיק לנסות - הוא הבין שהוא התחיל להתייאש.

.

הוא חש זקן מותש - בעוד הם מפזזים בחדוות נעורים,

זה יצר בינו לבינם פערים - אז הוא ניתק קשרים עם אלה שבעבר היו חברים.

בשביל פעולות פשוטות - נאלץ לגייס כוחות אדירים,

מחשבות שליליות, ספקות מנקרים - הרהורים שרק מערערים.

ימים אפורים - שינויים בפלייליסט השירים,

להנות? - זה בלתי אפשרי כשאדם אפוף יסורים.

.

הדיכאון לקח ממך כל כך הרבה מהחיים שלך,

תוריד את הסכין - אל תיתן לו לקחת גם את הנשמה שלך.

אני יודע - הדרך ארוכה אל האושר והשמחה,

אך יום יבוא  - ואתה תיגבר על הדיכאון בהצלחה!

.

במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,

מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?

.

אילו יכולת לראות את העתיד - איך זה היה משפיע לך על ההווה?

אילו ידעת שבסוף תהיה מאושר - האם עדיין למוות היית אובה?

אצל רוב האנשים היחס בין העתיד להווה - בקבלת החלטות לא שווה,

אך יחד עם הידיעה שלסבל יש סוף - כמה כוח מתלווה?