בס"ד

באתי לעולם, כל זמן שאני כאן, אני השולט, אני המלך

אלקים שבשמים ברא אותי עם זכות בחירה לעשות מה שאני בוחר טוב או רע או שניהם...

אף אחד בעולם לא יכול לשלול ממני את הבחירה - לא יעזור להם כלום, אני יהיה מה ש'אני רוצה'.

בדיוק כך, מה שאני רוצה אני יעשה, אני המחליט הבלעדי כמו מלך!

אבא שלי זכרונו לברכה, היה דמות מיוחדת, לא ענין אותו כל כך העולם הזה, ענין אותו מאוד תורה ויהדות וענייני עולם הבא.

אותי ענין מאוד העולם הזה, וכמעט לא ענין אותי תורה ויהדות, ומכאן נוצר קונפליקט שקט מאז שאני ילד שנמשך לאורך השנים

הוא היה יושן כל לילה קבוע בשעה 22:00, וקם להתפלל עם הנץ החמה, גם בשבתות וימים טובים. הוא היה מעיר אותנו להתפלל אתו בנץ, אחים שלי היו קמים בשמחה. ולי לא התחשק! לפעמים הייתי קם בכח, ולא ממש מתפלל... או שהרבה פעמים הייתי מסרב לקום. לפעמים בשבתות הוא היה מעיר אותנו והיינו הולכים ברגל להתפלל בכותל המערבי - לפעמים הצטרפתי וזה היה מיוחד!

פעם אחת כשהייתי ילד בערך בכתה א [כך ספרו לי] הוא מצא זבוב בתוך ככר לחם, ומכיון שזה עבירה לאכול זבוב, הוא חרד מאוד, ומאז עד סוף ימיה אמא שלי ע"ה היתה אופה לחם כל בוקר בבית לכל המשפחה, וכך היה באפשרותה לראות שאין חרקים וכדומה.

אחים שלי היו לוקחים כל בוקר לחם לתלמוד תורה ואוכלים מה שאמא שלי ז"ל נתנה להם, ואני הייתי זורק את הלחם של אמא שלי ז"ל ואוכל לחם שהיה בתלמוד תורה בלי שידעו, לפעמים היו רואים אותי אחים שלי ומספרים לאמא ז"ל. כשגדלתי אכלתי בגלוי, והייתי אומר לאבא שלי זכרונו לברכה, מה כולם אוכלים תולעים?

כל רגע אצלו היה עם עשיה, או לימוד, לא היה לנו כורסה בבית, כי הוא אמר לנו שצריך לנצל את הזמן, וגם הראה לנו דוגמא מעשית. כל יום היה יושב ולומד תורה שעות בלי לדבר דברים מחוץ ללימוד, כשהיה בא לבית, היה אוכל, מתקן מה שצריך וממשיך הלאה את הסדר יום.

הוא מאוד אהב אותי, ואמר לי כמה פעמים אתה הילד שאני מצפה ממנו הכי הרבה. הפער בינינו הלך וגדל. כי ממש לא ענין אותי כל מה שראיתי אצלו, קרץ לי מאוד כסף ומכונות עבודה ועשיה.

הוא היה עסוק כל הזמן, והייתי עושה מאחרי הגב שלו, כל מה שאני רוצה, והתביישתי ממנו להגיד לו שעם כל ההערכה והאהבה, אנחנו לא משדרים על אותו גל בכלל, אבל ממש בכלל לא. והייתי שקרן גדול מאוד, שכשהוא היה רואה אותי, הייתי לומד... עושה משהו שהוא אוהב, וכשהוא לא ראה הייתי עושה מה שבא לי.... 

הטעות הגדולה ביותר שהיתה לי, שהייתי צריך להגיד לו בפירוש, אבא שלי היקר, צר לי, בין אם אתה צודק ובין אם לא, אני לא שם, אני לא אתך. והתביישתי ממנו כל החיים שלו, כי הוא היה באמת אבא טוב ורחמן, ולכן השתמשתי בשקרים על גבי שקרים.

אחרי שהתארסתי עם אשתי היקרה, הייתי מתקשר אליה כשהיה בא לי, והיינו מדברים. אבא שלי זכרונו לברכה ראה את זה, וקרא לי יצאנו להליכה קצרה, כנראה שהוא ממש לא הכיר אותי... ואז הוא אמר לי למה אתה מתקשר אליה הרבה הרי אתה מגרה את היצר הרע שלך...  אמרתי לו, לי אין יצר הרע. הוא אמר לי או שאתה משקר או שאתה חולה. אמרתי לו לא יודע אני ממשיך להתקשר.

ואז, הוא בכה ממש עם דמעות, והתחנן אלי שאני לא יתקשר הרבה, ואמרתי לו בסדר. וכן שמעתי לו כי אהבתי אותו ורחמתי עליו, ולא התקשרתי אליה הרבה. הוא בכלל לא שיער איפה באמת הייתי בשאר הדברים...

כן, שקרן גדול מאוד הייתי, כי את הבחירה שלי אף אחד לא יקח לי. השם יתברך ברא אותי בעולם הזה, יש טוב ויש רע, מה שאני רוצה אני יעשה. כמובן שהיום אחרי שנפלתי בהימורים ובכל מיני דברים, אני מבין דברים שאז לא הבנתי, אבל זה הכח הגדול ביותר שיש בעולם

בחירה - אני בוחר, יכולים להציע לי להראות לי, להסביר לי, להוכיח לי. אבל הבחירה היא שלי בלבד! לטוב ולמוטב