היום התחיל דווקא בטוב. אפילו אחרי שבוע חזרתי למשקל שרציתי והצלחתי סוף סוף להרגע.

אבל עכשיו? עכשיו כבר לא כל כך טוב.

עכשיו אני עצובה ועייפה. אני מרגישה כל כך לבד.

פעם הייתי אחת כזאת עם מלא חברים, ולאט לאט כל אחד נעלם והיום זה רק אני ואני מתגעגעת. ואו כמה שאני מתגעגעת.

אני מתגעגעת ללדבר עם חברה, לשבת לראות טלוויזיה ביחד או אפילו סתם לצאת לקפה. אני מתגעגעת אליה כל כך אבל אני יודעת שאני צריכה לשחרר כי זה אבוד. אני יודעת שזה חד צדדי ואני יודעת שאני כבר לא מעניינת אותה אבל אני חשבתי שאנחנו תמיד נהיה חברות. שהיא תמיד תהיה לצידי בטח כשקשה אבל גם כשלא. 

והיא הלכה ואני לבד ואני פשוט לא מצליחה לשחרר. 

וזה היה יותר קל אם היו לי חברים חדשים שהכרתי במהלך הזמן אבל זה מרגיש כאילו משהו כבה בי. כאילו אף אחד בכל מי שסובב איתי פשוט לא מעוניין בחברתי שזה קצת מובן לי אבל לעולם לא יפסיק לכאוב.