מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פוסט קצר לכל הדעות, אבל ה'מורטם' כבר מאחוריי וטוב שכך!

מאת אנונימי
22/01/11 19:43
1067 צפיות
  פעם הייתי ילדה לחוצה, פרפקציוניסטית ונאיבית. בנקודת התורפה הזו בדיוק הוא מצא אותי, ניצל אותי והפך אותי לשבר כלי. היום, שנים לאחר מכן, כשאף אחד לא ראה לנכון לעשות עם זה משהו, קבעתי לעצמי עובדה: לא להיות עוד קרבן שלו ובעיקר של עצמי. הוא עשה משהו נורא במשך תקופה לפני שנים ארוכות ולא נענש מעולם. זה לא אומר שאני צריכה לענות את עצמי על זה. אז יום בהיר אחד פשוט התחלתי בתהליך של ריפוי עצמי. טוב, זה לא מאה אחוז הצלחה, אבל מי מבטיח לי אחוזי הצלחה גבוהים יותר? 80% מהזמן אני שולטת בחיי ואחוזי ההצלחה בעניין הזה גוברים והולכים ככל שהשנים נוקפות. אז היו כמה נסיגות בתקופות, שהן נשיא מדינה הפך פתאום לאנס סדרתי ויצר הנקמה שלי התעורר שוב, אבל בסך הכול, אני שולטת במצב פלוס אהבה עצמית במצב משופר פלוס פלוס.  
  אני כותבת את השורות הללו לאחר צפייה בסרט "ברבור שחור" עם נטלי פורטמן. לחץ נפשי יכול לטרוף לאדם את כל הקלפים, הא? כשהחלטתי לסמוך יותר על עצמי ופחות "ליפול" על אחרים - מומחים או לא - פשוט התחלתי לקרוא כל מה שקשור איכשהו לתחום המודעות העצמית. אחר כך הגעתי לשלב הסינון הראשוני: תיאוריות הזויות בצד, חיזרים - לא תודה וכד', נתקלתי בספרות מקצועית יותר ובחרתי גם שם להתמקד בשיטות לשליטה בלחץ.
הצפייה בסרט פשוט הביאה אותי לידי הכרה לגבי מה שעלול היה לקרות לולא לקחתי אחריות על החיים שלי. סרט מומלץ לכל הדעות - בייחוד לנו - הנשים הרגישות, שמילאו פעם (ולא ניכנס כרגע לסיבות) תפקיד של קרבן ועברו דרך מסך העשן ל'חיים הנורמטיביים'.
פוסט קצר לכל הדעות, אבל ה'מורטם' כבר מאחוריי וטוב שכך! 

תגובות

Shaniki
15/04/21 12:57

תודה רבה לך על ההמלצה לסרט

gummybear
gummybear