הבלוג של ערן ברקוביץ - מאחורי הנפש

כמוניבלוגיםהבלוג של ערן ברקוביץ - מאחורי הנפשמה משפיע על פגיעה קוגניטיבית בטרשת נפוצה?

מה משפיע על פגיעה קוגניטיבית בטרשת נפוצה?

15/06/11 17:54
3674 צפיות
מה משפיע על פגיעה קוגניטיבית בטרשת נפוצה?
פגיעה קוגניטיבית, כלומר התדרדרות של יכולות הזיכרון, ריכוז וחשיבה, שכיחה בקרב כ- 50% מהאנשים עם טרשת נפוצה. הפגיעה הקוגניטיבית בטרשת נפוצה מיוחדת וקשה לזיהוי, אין היא דרמטית וברורה כמו במחלת האלצהיימר ויכולה לבוא לידי ביטוי רק בתחום קוגניטיבי ספציפי, עליו המטופל יכול לפצות. הצוות המטפל ובני המשפחה יכולים שלא לזהות את הפגיעה הקוגניטיבית וגם על הדיווח הסובייקטיבי של הנבדקים לא ניתן לסמוך באופן מלא כי הוא תלוי במידה רבה בתחושות ומצב הרוח ברגע בו הם נשאלים. כדי להעריך את היכולות הקוגניטיביות יש להיעזר במבחנים נוירופסיכולוגים המיועדים לטרשת נפוצה.

קשיים קוגניטיביים כבר זוהו כחלק מהסימפטומים של טרשת נפוצה כבר לפני כמאה שנים, אך הערכה וביסוס של בדיקות תקפות ומעקב לנושא זה התבססו רק בין שנות ה- 80 עד ה- 90. בהמשך למעקב הקוגניטיבי החלו חוקרים לזהות מאפיינים ודפוסים המשפיעים על היכולות, שכדאי להכיר אותם, מכיוון שחלקם בשליטתנו וניתנים לטיפול:


1. מגדר – גברים נוטים לסבול מפגיעה קוגניטיבית חמורה יותר בהשוואה לנשים.

2. גיל – ההשפעה של הזדקנות על הקוגניציה דומה לדפוס שנראה בקרב אוכלוסייה של נבדקים בריאים. כן נראה, כי אלו המאובחנים בגיל צעיר יחסית יש להם סבירות גבוהה יותר לסבול מבעיות קוגניטיביות בעתיד (חשוב לציין כי בגלל הטכנולוגיה המפותחת בימינו יש מחלוקת על ממצא זה ויש הטוענים שאיננו תקף יותר).

3. מהלך מחלה – אלו בעלי מהלך מחלה פרוגרסיבי נוטים לסבול יותר מבעיות קוגניטיביות בהשוואה לאלו עם מהלך התקפי-הפוגתי.

4. מצב סוציואקונומי – ככל שהמצב הסוציואקונומי גבוה יותר, כך פוחתת הסבירות לסבול מבעיות קוגניטיביות.

5. דיכאון – דיכאון יכול לבדו להביא לירידה ביכולות הקוגניטיביות, כמו גם להחמיר קשיים קיימים.

6. עייפות – דפוס דומה לנראה בדיכאון.

7. משך מחלה – לא נמצא קשר לבעיות קוגניטיביות בשל ההטרוגניות של שכיחות הפגיעות. פגיעה קוגניטיבית יכולה להימצא גם בקרב אנשים בתחילת המחלה ואף בשלבים של אירוע בודד, בהם האבחנה עדיין איננה ודאית. לעומת זאת ישנם אנשים עם שנות מחלה רבות ללא כל סימן לירידה ביכולות הקוגניטיביות.

8. שנות לימוד ואינטליגנציה – ככל שאלו רבות או גבוהה יותר, כך הסיכוי לסבול מפגיעה קוגניטיבית יורד.

9. מעשנים – סובלים יותר מפגיעות קוגניטיביות.

10. מעשנים קאנביס – כאן היקף המחקר קטן יותר, אך בינתיים נראה כי גם עישון של קאנביס מביא ליותר פגיעות קוגניטיביות.

11. גנטיקה – למרות שיש ממצאים לגבי הקשר שבין יכולות קוגניטיביות וגנטיקה בנבדקים בריאים ופגיעה קוגניטיבית במחלת האלצהיימר, לא נמצאו עד כה מרכיבים גנטיים אשר יצביעו על פגיעה קוגניטיבית בטרשת נפוצה. מצד שני, זהו תחום מחקרי שעדיין בחיתוליו וחוקרים רבים מאמינים שבשנים הקרובות יימצא הגן שיעזור להסביר את הופעתן של פגיעות קוגניטיביות, לפחות באופן חלקי.

12. הפגיעה במוח – סריקות ה- MRI מספקות מידע לגבי סוג ורמת הפגיעה במוח. מידע זה מאפשר לחוקרים לבחון את הקשר בינן לבין היכולות הקוגניטיביות. נמצא שקיים קשר חלש בין הכמות המצטברת (הנפח הכולל) של הנגעים בחומר הלבן (המיאלין) לבין היכולות הקוגניטיביות. קשר חזק יותר נמצא בין אטרופיה של החומר האפור (בתוכו נמצאים תאי העצב עצמם) לבין פגיעה קוגניטיבית. מחקרים מתקדמים יותר מצליחים למצוא קשר בין האזור במוח בו זוהתה האטרופיה לבין סוג הפגיעה הקוגניטיבית (זיכרון/ מהירות עיבוד מידע/ יכולות ניהוליות).

 
מתוך Nature Reviews NEUROLOGY

3 תגובות

pfs1
12/10/15 19:42

למה מעמד סוציו אקומנומי גבוה יותר יכול לשנות את היקף הפגיעה הקוגניטיבית? [פרט לאפשרו תשמעמד נמוך מאד גורר גם תוספת לחץ שפוגעת]. הרי שכל שהוא אחד הדברים הבודדים שכסף לא קונה בד"כ.

&nb...

למה מעמד סוציו אקומנומי גבוה יותר יכול לשנות את היקף הפגיעה הקוגניטיבית? [פרט לאפשרו תשמעמד נמוך מאד גורר גם תוספת לחץ שפוגעת]. הרי שכל שהוא אחד הדברים הבודדים שכסף לא קונה בד"כ.



 


ערן-ברקוביץ
13/10/15 8:45

שלום,

 

באשר לקשר שבין מצב סוציו אקונומי ליכולות קוגניטיביות. ראשית, הקשר הזה נמצא וחוזר על עצמו כמעט בכל מחקר שבוחן יכולות קוגניטיביות, גם בקרב מחלות אחרות, בקרב אנשים ברי...

שלום,



 



באשר לקשר שבין מצב סוציו אקונומי ליכולות קוגניטיביות. ראשית, הקשר הזה נמצא וחוזר על עצמו כמעט בכל מחקר שבוחן יכולות קוגניטיביות, גם בקרב מחלות אחרות, בקרב אנשים בריאים ובכל הגילאים. לכן כנראה שזהו משתנה משמעותי שחשוב לתת עליו את הדעת.



 



אלו הממצאים ועכשיו ניתן להגיע לפרשנות. יש כמה הסברים לקשר המובהק. אחד מהם הוא כפי שציינת הסטרס, אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך חווים יותר סטרס, אשר בתורו פוגע ביכולות הקוגניטיביות. הסטרס פוגע ביכולת הקוגניטיבית הן בטווח המיידי – לדוגמה, כאשר לחוצים קשה להתרכז ולשלוף מהזיכרון. והן בטווח הארוך, אנשים שחווים סטרס ממושך המוח שלהם מתנוון במהירות רבה יותר ויכולת השיקום של תאי העצב שנפגעו חלשה יותר.



 



סיבות נוספות הן, שלאנשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה יש זמינות גבוהה יותר לשירותי רפואה פרטית ולכן מאובחנים ומטופלים במהירות גבוהה יותר, מה שמעכב את התקדמות המחלה ובתוכה גם את ההתדרדרות הקוגניטיבית.



 



השערה נוספת היא גנטית. אין שינויים רבים במצב הסוציו-אקונומי בין הדורות (כלומר, מי שהוריו היו בעשירון ה- 5 סביר שגם ילדיו יהיו סביב אותו עשירון כלכלי). לכן ההשערה גורסת שיש קשר בין היכולות הקוגניטיביות למצב הסוציו אקונומי, כך שככל שהיכולות הקוגניטיביות גבוהות יותר, הסיכוי שתהיה במצב קוגניטיבי גבוה טובות יותר. לזה מצטרפת ההנחה שככל שהיכולת הקוגניטיבית שקיבלת במטען הגנטי גבוהה יותר, כך תהיה חסין יותר לפגיעות קוגניטיביות בעתיד.



 



ההנחה אחרונה שמצוינת במחקרים ולפי דעתי האישית היא הדומיננטית. שאנשים במצב קוגניטיבי גבוה יותר חשופים יותר לתכנים של העשרה קוגניטיבית. היכולות הקוגניטיביות שלנו תלויות במטען הגנטי שקיבלנו ובקשרים המוחיים שאנו יוצרים לכל אורך החיים באמצעות חוויות ולמידה. ההנחה היא שאנשים ממצב סוציו-אקונומי גבוה פנויים יותר לחוויות ולמידה וגם יש להם את האמצעים לממש את כל סקרנותם. לדוגמה: להירשם לאוניברסיטה, לטייל בחו"ל, ללמוד שפה חדשה, להיות בחוגים מיוחדים, לקחת שיעורים פרטיים וכו'



 



 


pfs1
13/10/15 21:48

תודה


קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה ובעל קליניקה פרטית .