שלום,
סינדרום ההאכלה מחדש, כשמו הוא נובע מתחילת הזנה בקרב אלו שהמעיטו באכילה או צמו למשך מספר ימים.
אלו הסובלים מהפרעות אכילה נמצאים בסיכון גבוה ללקות בסינדרום זה.
ניתן לאבחן את הסינדרום בבדיקת דם - כימיה בדם- הבודקת את האלקטרוליטים בדם.
לצערי הסינדרום עלול להיות קטלני, לכן יש לפנות לטיפול ולקבל הזנה בצורה מבוקרת והדרגתית וכמובן בפיקוח צמוד של צוות רפואי המתמצא בנושא.
כל טוב ורק בריאות
דורית

תודה לדורית.

והנה עוד כמה עובדות מתוך הרצאה שקיבלנו בנושא:

התסמונת מתרחשת כתוצאה משינויים מטבוליים (הזרחן נעלם מהדם) וכתוצאה עלולים להיגרם מצבים של אי ספיקת לב ומוות.

מי נמצא בסכנה?
באופן כללי, כל חולה אשר היה בהפסקת כלכלה מוחלטת של יותר מ- 48 שעות נמצא בסיכון לפתח תסמונת חידוש ההזנה.
בטח ובטח חולה אנורקטית בתת תזונה כרונית!

בכל חולה הנמצא בסכנת תסמונת חידוש ההזנה יש למדוד רמות זרחן, אשלגן ומגנזיום לפני ו- 24 שעות אחרי תחילת ההאכלה.

בחולים אלו יש להתחיל כלכלה באופן הדרגתי. ירידה ברמת הזרחן כתגובה להאכלה הנה אבחנתית לתסמונת חידוש ההזנה.

אסור להאכיל מעבר לנדרש בסכנה של הסנדרום ועל כן תהליך ההזנה מחדש חייב להעשות תחת השגחה רפואית - כמו שאמרה לך דורית.

משהו פה לא מסתדר לי, עם כל הכבוד.
הרי בהפרעות אכילה, לרוב בחולות אנורקטיות, יש הפסקת כלכלה מוחלטת אפילו יותר מ-48 שעות...
אז איך ייתכן שזה כה קטלני? או שזה נוגע למשקלים מאוד מאוד נמוכים, ל-BMI מסכן חיים?
הרי ההזנה המתחדשת הולכת וחוזרת מפעם לפעם...עד לצום הבא...
זה מעין ריטואל קבוע. מסקנה: הסכנה היא תמידית? אף פעם לא נתתי על כך את הדעת או חשבתי שאני מסכנת את עצמי בהאכלה מחודשת, אה סליחה אני לא נמנית עם קבוצת BMI 10-15 אז זה בסדר.
ממש פרדוקס, לא לאכול כמה ימים ואז לאכול-סכנה. לא לאכול כמה ימים ולהמשיך לא לאכול-סכנה כפולה.
יש מוצא?

נ.ב
"אסור להאכיל מעבר לנדרש בסכנה של הסנדרום ועל כן תהליך ההזנה מחדש חייב להעשות תחת השגחה רפואית" - ומי שבינינו (הרוב...)שלא נמצאת תחת השגחה רפואית/אשפוזית וכו'...? הרי מיותר לציין שעל עצמנו אנו לא מסוגלות לפקח, ומי יודע איך יגיב הגוף...האמת? קצת מפחיד.

בוקר טוב,
התגובה להזנה היא דבר מאוד אינדוודואלי, לא חייבים להיות ב BMI נמוך  מאוד ע"מ להיות בסכנה לרפידינג.
בקשר לפרדוקס, את בהחלט צודקת, אכן סכנה להתחיל לאכול לאחר צומות, אך ההיסטוריה שלנו מלאה במקרים פרדוקסליים שכאלו (וסליחה על ההשוואה) גם ניצולי מחנות בסוף מלחמת העולם השניה נפטרו כיוון שאכלו כמויות לא מתאימות לאחר תקופה של צום.

את צודקת, זה מפחיד, זו אחת הסכנות של חיים בצל הפרעת אכילה. המוצא הוא לגשת לטיפול ולהיות בפיקוח רפואי.
דורית 
 

בוקר טוב דורית ומיכל,

תודה על התשובות.שאלתי כיוון שאני נמצאת בתת תזונה ומשקל כרוני.BMI15/2 .
לאחרונה נמצאת בטיפול ומעקב רפואי ותזונתי.
העלנו את הכלכלה בצורה מסודרת,אך הרבה פעמים ישנם הקאות,לא מרצון כמובן,אפילו שעות אחרי הארוחה.
אחרי הארוחה מתרחשת ירידת לחץ דם,קצב הלב עולה וההנחיות שקיבלתי הם לשכב במיטה עם הראש מורם והרגליים גם.
כאבי הבטן השורפים לא פוסקים.מבחינת הטכיקרדיה היא יותר טוב בשבוע האחרון.
כתוצאה מההקאות אני נכנסת למצבי התיבשות,ובדיקת הזרחן שלי היא לא מהימנה כי היא גבוהה מאוד כתוצאה מזה.
אשלגן,נתרן,מגנזיום נמוכים ואני מקבלת עירוי אחת לשבוע וחצי כי הם יורדים(יש בעיה כלייתית).
הרופאה שלי לחוצה באופן תמידי מהתסמונת הזאת.לכן היה חשוב לי לדעת יותר.

אז תודה.

משהו נוסף,

באשפוז האחרון נרשם בדוח שחרור שהאק"ג תקין .
ומיכל-כתבת על ניטור לפני ההזנה ו-24 שעות לאחר תחילת ההזנה,האם זה השלב הקריטי??האם אחרי שההזנה חודשה,אני אוכלת תפריט כבר כחודש מסודר,אין סכנה כזאת??

ההפרעות באקג שהם משמעותיות לגביך אינן כולליפם איסכמיה ולא סביר שהיה אי פעם
איסכמיה זו מחלה של כלי דם מוצרים ואילו באנורקסיה מופיעות הפרעות אשר הם מישנית לפגיעה
באיזון המלחים בדם (אשלגן , זרחן סידן ומגנזיום ).
ככל שאת מצליחה להתמיד יותר זמן בתפריט מאוזן ובתזונה מבוקרת כך הסיכון לסיבוכים יורד.
יש לבדוק מבחינת הלב גם אם יש מחסור בויטאמין B1 - טיאמין ולתקן זאת
האם את גם במעקב של רופא מומחה בתחום של אנורקסיה ??

תמשיכי במסלול כי את על הפסים הנכונים. צריך הרבה סבלנות וכך
לא סתם המילה למטופל באנגלית של PATIENT כלומר סבלני ...

תודה רבה ד"ר קלמפנר על תשובתך המקצועית.
לגביי מחסור בויטמין B1 ,זאת בדיקה שמסרבים לבצע אצלי בקופ"ח למרות שהתבקשתי ע"י הצוות המטפל.
ואני במעקב רפואי ותזונתי שבועי קבוע.
יש לי סבלנות הבעיה היא שלאט לאט צצות כל מיני תופעות שלא היו קודם.כנראה סיבוכים משניים.

תודה שוב.

כמה דברים:
1. דורית, בהנחה שכולנו מודעים ויודעים כי הפרעת אכילה לא יכולה להיעלם בן לילה ואין טעם להשלות את עצמנו. רציתי לשאול האם יש טיפים מומלצים שאת יודעת מניסיונך שיכולים לעזור ברגע שמתחילים "להזין" את הגוף מחדש, לאלה שבינינו שאינן תחת פיקוח רפואי?
* כמו כן, האם רפידינג סינדרום עלול להתרחש רק על רקע של צום? או שגם עלול להתפרץ גם בין הקאה להקאה (כלומר טיהור מוחלט של הגוף, עם הכנסה קלורית אפסית)? הרי אם מחשבים זאת טכנית, אנו נמצאים במצב של התנזרות מאכילה(בין אם הקאה/צום) תמידית.
2. לגבי האיסכמיה, ד"ר רוברט  - זה בהחלט אפשרי ומתקבל על הדעת, אני עצמי עברתי סיבוך של מעי איסכמי כתוצאה מאי אספקת דם במעיים ושיבושי קרישה, כך שמסתבר שבעולם הפרעות האכילה - הכל אפשרי, אין אפס. סיבוכי המלחים והמחסור בויטמינים ומינרלים - הם רק טיפה בים ממכלול הנזקים של הפרעת אכילה כזו או אחרת.

 

הכל כמובן אפשרי אבל איסכמיה לבבית במנגנון של הפרעת קרישה ביטויו  אוטם לבבי ולא "שינויים איסכמיים" סתם ויש קליניקה של אוטם לבבי
והזה היה מוביל לאשפוז בטיפול נמרץ לב . כשהרופא במיון רשם ללא שינויים איסכמיים זה ממש לא כי הוא חשב על הפרעת קרישה בעורקי הלב אלא פשוט  רישום אוטומטי כי זה "מה שריגילים לכתוב".  אוטמים לבביים באנורקסיה הם אירועים מאד נדירים והתחולה היא לרוב של הפרעות קצב \ הולכה.

יש לי במקור ברדיקרדיה.לחצ"ד 50\80 .
בהולטר נצפו הפרעות קצב וטכיקרדיה בשעות השינה.
אני מנטרת את הלח"צ לפי הוראת רופא ולרוב הוא יורד אך הדופק מגיע ל140.
בזמנו אחת הרופאות המקצועיות שבדקה אותי רצתה לתת לי זריקת B1 אך לא ניתן היה להשיג בקופ"ח אפילו לא באופן פרטי.
כרגע נוטלת ויטמיני B .

somebody - ניתן להשיג את הזריקה בבית המרקחת שור טבצ'ניק באבן גבירול בת"א (הם בתפוצת סניפים בעוד כמה מקומות בארץ) ובבתי החולים - הזריקה ניתנת ע"י ובאחריותם, את נמצאת תחת פיקוח רפואי כלשהו? דברי עם רופאת המשפחה שלך או פני ליחידה לתזונה קלינית באיכילוב/הדסה.
מניסיון אני יכולה להעיד שהזריקות מאוד היטיבו עמי, הייתי מקבלת זריקה אחת לשבוע באשפוז יום פנימי באיכילוב. שווה לך לברר, חבל על כל רגע. הזמן - אמור, לא פועל לטובתינו.

בהצלחה.

תודה לך שלי על האינפורמציה.אני אכן נמצאת בפיקוח רפואי.והציעו לי לקבל את הזריקה בבי"ח.
שיהיה לנו בהצלחה,ושמחוגי הזמן יפעלו מהיום אך ורק לטובתנו!