שלום אמבר וברוכה הבאה לפורום.

ראשית אני מזמינה אותך להצטרף לקבוצת הליווי והתמיכה של בני ובנות זוג של חולים המתמודדים עם סרטן.

הקישור לקבוצה: camoni.xnet.co.il/index.php

הקבוצה מיועדת בדיוק לאנשים כמוך המתמודדים עם משבר של מחלה בתוך המשפחה ושל בן הזוג בפרט.

את מתארת מצב שבו נאלצת להתמודד הן עם מחלת בן זוגך והן עם מחלת אמך ולאחר מכן עם פטירתה ואני משתתפת בצערך.

העובדה שהיית צריכה לתמוך בשניהם ולהתרוצץ בבתי חולים בין האחד לשנייה - נשמע כי כילתה את כוחותייך ושחקה אותך פיסית ונפשית.

אני שמחה לשמוע שבן זוגך לא נזקק לטיפולים אונקולוגיים, אולם עדיין אתם מתמודדים עם שיקום שלו וגם הדבר מצריך אנרגיות רבות ואת מוצאת את עצמך תשושה ועם חוסר מוטיבציה לבצע פעולות שבשגרה, יש לזכור שגם איבדת את אמך ועדיין מתאבלת על מותה הטרי.

אני חושבת שאת זקוקה לתמיכה רבה וחשוב לגייס אנשים קרובים: ילדים, אחים, חברים.

לשתף במה שת מתמודדת ולא להיות לבד. כמובן תוכלי לשתף גם בפורום.

אני מציעה לנסות לעשות כן דברים שאת אוהבת לעשות כדי לשמור על שפיות, בין אם זה ספורט או חוג מסוים-משהו שימלא אותך מבפנים.

החששות שלך מפני חזרת המחלה של בעלך היא טבעית ודומיננטית בעיקר בהתחלה, בהמשך לרוב מתרגלים ומסתגלים וזה פחות מאיים ובוחרים להשקיע את האנרגיות בהווה ולא במה שיהיה בעתיד, כי אם נחשוב על זה באמת גם אדם בריא יכול להפוך להיות יום אחד חולה והוא בכל זאת לא מושקע במחשבות אלו כל היום.

מן הסתם אצלך זה יותר קשה כי כבר חווית פעם אחת מחלה מאיימת של בעלך, אולם אני תמיד מציעה לחשוב כי חלילה שמגיע ההכרח מוצאים כוחות להתמודד עם מה שצריך והתרחישים שאדם מצייר לעצמו הם הרבה פעמים יותר מפחידים מהמציאות עצמה.

אני מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו בתחושותיים בקבוצה-שלחתי לך את הקישור ואת מוזמנת להירשם שם ואף להעתיק את הודעתך הנוכחית לשם כדי שאנשים נוספים יוכלו להגיב.

מאחלת לך כל טוב ובשורות טובות,

ורד