שלום ירון,

אנו לא נוהגים להמליץ על טיפול פרטני בפורום זה; לצורך כך יש להתייעץ עם הרופאים המטפלים בפתיחות ובכנות.

לגבי רפאסל (ושאר תכשירי 5ASA), למרות שזו תרופה "בת-דודה" של אספירין, היא לא גורמת להפרעה בקרישת הדם כמו אספירין. התרופות הללו יעילות מאוד בקוליטיס כיבית (הרבה פחות, ואם בכלל בקרוהן) ובעל פרופיל בטיחות גבוה. הן מיועדות ללקיחה באופן קבוע במשך שנים רבות בכדי למנוע השנות מחלה ומניעת סרטן המעי הגס, ששכיחותו עולה בקוליטיס. עם זאת, שכיחות הסרטן עולה כשיש דלקת ואם במשך שנים אין כל דלקת במעי, הסכנה יורדת.

במצבך שאתה מתאר (רגיעה מלאה ארוכת טווח כולל ריפוי המעי)- יש שיקולים בעד להתחיל את התרופה ויש שיקולים נגד. שוחח עליהם עם הרופא המטפל וקבלו יחד את החלטות תוך שאתה מבין היטב את ההשלכות של כל בחירה.

בהצלחה ואני שמח שאתה מרגיש טוב כעת

דן טרנר, שערי צדק.

אין לעשות שום שינוי תרופתי שלא בתיאום הרופא הגסטרואנטרולוג המטפל ולאחר דיון מסודר על היתרונות והחסרונות של כל חלופה וחלופה. 
בהצלחה. 

ברור! לרגע לא חשבתי להוריד תרופה על דעת עצמי !!! השאלה הייתה האם ניתן בכלל לעשות את זה הרי שמדובר בתרופה שאמורים ליטול כל החיים ... האם היית עד למקרים כאלה? 

טכנית, אפשר להפסיק טיפול בתכשירי 5ASA באופן מיידי וללא צורך בירידה הדרגתית (כמו שחייבים למשל לעשות עם סטרואידים). האם יש אנשים עם מחלות מעי דלקתיות ששומרים על רגיעה ללא טיפול? כן. זה המיעוט הקטן וכל מקרה לגופו. יש לזכור שרגיעה קלינית אינה אומרת רגיעה אנדוסקופית. המון אנשים מרגישים טוב (עם התערבות תזונתית או אלטרטיבית או ללא טיפול כלל) אבל הדלקת עדיין פעילה מתחת לפני השטח. לאחר מספר שנים המחלה אז מתפרצת במלוא עוזה עם סיבוכים שכבר לא ניתן לתקן. תרופות יודעות למנוע הנזקים ולא כל כך טובות בטיפול בנזק שכבר קרה. 

לכן- מי שמרגיש טוב בלי תרופות או תרופות מינימליות טוב יעשה עם יוודא עם הרופא שלו שגם מתחת לפני השטח אין דלקת אנדוסקופית (ואם יש היא בדרגה ובהיקף נסבלים לאורך זמן). אגב, דלקת כרונית במעי, גם אם לא מורגשת קלינית- מעלה הסיכון לסרטן המעי. לכן גם ההחלטה לא לטפל היא החלטה כבדה עם השלכות לכאן או לכאן. כאמור- יש לדון עם הצוות המטפל על היתרונות והחסרונות של כל חלופה וחלופה. 

לסיום אדגיש שאפילו בדיקות דם תקינות לא שוללות דלקת במעי במחלת קרוהן. כחצי מהאנשים עם קרוהן שהם ברגיעה קלינית וגם מעבדה תקינה- עדיין ניתן לראות כיבים במעי בבדיקת קולונוסקופיה וקפסולה. 

מקווה שעזרתי לכוון קצת את המחשבות. 
לבריאות שלמה. 
דן טרנר, שערי צדק. 

נשאלת השאלה אם משיגים רמסיה גם בדיקת CRP , ו ESR יכולות להצביע שהכל תקין ושלמעשה הכל לא תקין? ואז כך יכול להתפתח סרטן במעי ? זה מה שרצית להסביר לי ?

אכן- בדיקות ש״ד ו - CRP תקינות ממש לא מעידות בהכרח על העדר דלקת אנדוסקופית על כל המשתמע מכך. בדיקת קלפרוטקטין  תקינה לגמרי מורידה מאוד את הסכוי למחלה אנדוסקופית ועדיין לא לאפס. 

פרופסור טרנר למה לא מבצעים ישר את הבדיקה הזאת במקום בדיקת קולונוסקופיה, או שיטת המדידה הרדיואקטיבית של לויקוציטים מסומנים ב-111-indium?

קלפרוטקטין רק מראה אם יש דלקת. לא איך חומרתה, היקפה, והסיבה לה. לכך יש צורך בהסתכלות ישירה על המעי ולקיחת ביופסיות. שימוש מושכל במכלול הבדיקות בזמן הנכון מאפשר ניטור נכון של המחלה. לגבי מיפוי רדיואקטיבי של לויקוציטים - זו בדיקה שדי חלפה מהעולם (אם כי עדיין בשימוש דליל פה ושם). 

שלוםם קראתי באמת את הכל ואני עדין מתלבטת כי אני סובלת מבעיות מעיים כ 214 שנים שהאבחנה ההתחלתית הייתה קוליטיס כרונית וגסטריטיס אחר כך החליטו לקרוא לזה IBS למשך שנים אחרי שנטלתי פנטאסה כמה זמן ועזר הפסיקו לי אותה אחרי שכבר התיאשתי שכל הרופאים אמרו פה אחד שזה מעי רגיז והמצב שלי הלך והחמיר שוב חזרתי על קולונוסקופיה פעמיים נוספות שהראו כיב ברקטום של 9 ס"מ שמחמיר לי את הכאבים {אחרי כשנתיים מניתוח כריתת כיס המרה } גם המליצו לי עכשיו לחזור לעשות בדיקת גסטרוסקופיה בחשד לצחלת קרוהן וקפסולת מעי דק וCT בטן E ובנוסף נתנו לי את הרפאסל 1 גרם פעמיים ליום לא בנרות אלא בכדורים "הכדורים גדולים מאוד} ואני קצת חוששת לקחת אותם גם כי השילשולים והכאבי בטן לא פוחתים ורק החמירו בשלוש ארבע שנים האחרונות גם נטלתי אזניל למניעת קמפילובקטר ושיגלה שנמצאו בבדיקות צואה כ 6 פעמים בבית חולים שערי צדק .. מה עליי לעשות אם הרופא אמר לי לקחת אותם בנרות ובטעות כנראה כתב לי מרשם ככדורים ?? אשמח לתגובה תהילה

לא ממש הבנתי את השאלה. בפורום זה לא ניתן לתת המלצות פרטניות - את זה יש לעשות מול הרופא המטפל. אם לדעתך יש טעות בהוראת הרופא - יש לחזור אליו בשאלה.