לא חייבים להיות חולים כדי לראות את חצי הכוס המלאה. מספיק אתגרים נפרשים לרגלנו בשגרת יומינו. מול עצמנו ומול אחרים ובכל רגע מחדש עומדת לנו הזכות לבחור בחלק המלא או הריק של הסיטואציה. חצי הכוס המלאה שלי היא היכולת לעצור לפני שאני מגיבה בנוקשות, נעצבת, מתייאשת, מתעצבנת... לשאול האם זה משרת אותי? האם זה הכרחי? ולהבין שלא. זו הכוס המלאה. כוס יכולת ההבחנה והבחירה הנכונה. למדתי לעשות זאת ואתם?