גם כשזה מגיע לטראומה / טיפול בטראומה יש היררכיה. 
נראה לי שיש הבדלים מבחינת טיפול / הכרה / מודעות של החברה 
בין טראומה על רקע מלחמה של לוחמים לבין אנשים ש "סתם" נפצעו בפיגוע. 
לא שהיחס / טיפול בלוחמים הוא מהמשובחים והמבינים אבל כשזה מגיע לשורדי פיגועים הם יותר מהר נשכחים

רמי, נראה לי שאתה טועה בעניין הזה אולי בגלל שלא הכרת את הצד הזה . (טוב שכך).

זכויות נפגעי פעולות איבה דומים מאוד לנכי משרד הבטחון ומטופלים ע"י ביטוח הלאומי.

באופן אישי נזקקתי לשרותם והרומן שלי התחיל איתם לפני כ 22 שנה. מיד לאחר הפציעה פגשתי  ליד המיטה בבית חולים עובדת ביטוח הלאומי שהגיע ותמכה. לא זוכר הרבה פרטים משיחות איתה, כנראה יותר מידי מורפיום... אבל הייתה מאוד איכפתית. כשהגעתי הביתה זכיתי  לביקור בית של צוות ביטוח הלאומי כולל מנהל הסניף לפגישת היכרות. 

לא צריך להכליל ולומר מערכת אטומה , אדישה. מכיר היטב את העובדי השיקום שעושים עבודה נפלאה.

נכון יש גם מקרים של פקידים אטומים או רשעים. המקרה שאני נתקלטי בו הסתיים בזה שביטוח הלאומי הגיש תביעה בבית המשפט נגד הקביעה של הועדה שלהם. ואני קיבלתי את מה שהייתי זכאי לו.

גם היום שנים רבות אחרי המקרה  כשנפתח קבוצת תמיכה מוצאים לנכון לפנות אלי ולעניין אותי.

ישנם מצבים שהחוק לא נותן מענה לסיטואציה שנוצרת , ואז צריך למצוא את הדרך להניע את גלגלי מערכת החקיקה כדי לשנות את החוק. גם בזה היה לי ניסיון.

לדעתי מה שגרם לרמי כהן להתפרץ , הידיעה שעומדים לשחרר רוצחים או את מי שפגע בו.

זו תחושה שאני יכול להתחבר אליו למרות שהמקרה שלי יותר פשוט כי המפגע שלי ברח לירדן עדיין לא נתפס . כפי שאני רואה זה עונש הכי אפקטיבי כי חי בפחד שיתפס לא רואה את משפחתו . ולא נהנה מנוחות בתי הכלא בארץ או פרוילגיה לחזור כגיבור הביתה. וזו תחושה שקצת מחזקת אותי בסיטואציה הזו.

הטרור פוגע באזרחים כדי לזרוע פחד ולקדם אידיולוגיה. מנגד המדינה תומכת באזרחיה שנפגעו כדי לחזק ולסכל את אותה האידיולגיה. מה שהיא לא עושה למשל לנפגעי פשעי אלימות "אזרחית". אבל יחד אם זאת המדינה נוהגת בנו האזרחים ככלים על לוח שח-מט. ולפעמים מבליגה , "סופגת אבידות".

יכולה לעשות הכול כדי לתפוס מחבל ואז אנחנו האזרחים מאושרים וגאים במדינה שלא נכנעת לטרור.

אבל יחד אם זאת יכולה לקבל החלטה שמשחררת מחבלים מבלי להתחשב מה מרגישים האזרחים ובמיוחד נפגעי הטרור.

מה היה קורה אם אותו דוקר של נהג המונית או שלי היה מבצע את המעשה ממנעי שוד? כמה שנים היה מקבל?

מה היינו מרגישים אילו היה מסיים את שנות מאסרו ומשתחרר? מי שהוא היה מדבר על זה?

כנראה שההבדל הוא בכך שהפיגוע על רקע לאומני , אנחנו מאוד רגישים כיצד המדינה נוהגת במפגעים.

למרות שכאב המשפחות זהה אם מדובר בנהג עבריין או פושע מכל סוג אחר.

אני יכול להבין את הכאב של הבחור 
יחד עם זאת , וזה אני , ואני בלבד, אני מאמין גדול בללכת קדימה, להתקדם . 

זה מסוג הנושאים שמייסרים ומחוללים סערות אך הם לא לגמרי בשליטתך. 

לגבי ביטוח לאומי באמת אני לא יודע, דבריך באמת הפתיעו אותי. מעניין אם הטיפול שקיבלת הוא הסטנדרט ? אנשים טובים יש בכל מערכת , כן גם באגף השיקום ו/או ביטוח לאומי. 
לעיתים ידיהם קשורות עכב נהלים / תקנות ותרבות ארגונית. 

נכון מאוד... צריך לדעת מה הן הזכויות ומה הן המגבלות של הפקיד שיושב מולך. ישנם מקרים שככל שלא יהיה צודק הפקיד לא אשם. לא עוזר רוגז ולא האשמות של המערכת. במצבים כאלה כדאי לעצור ולחשוב מה אפשר לעשות. לגייס את אותו פקיד כגורם מסייע, מנחה. יש את הארגונים . ניתן להפעיל לחץ על המחוקק לשנות חוקים אם החוק לא נותן מענה למקרה מסויים.