דיון מתחמם בארה"ב סביב הנושא
האם פוסט טראומה והתמודדות איתה בנסיבות של מלחמה ו/או טרור
היא הפרעה שיש להתייחס ללוקים בה כאל חולים או שמדובר בפציעה ?
הנה השקל וחצי שלי בנושא.
אנחנו לא סובלים מהפרעה שמופיעה במדריך רפואי אנחנו נפצענו במלחמה / באירוע טרור. תתחילו להפנים את זה.
פוסט טראומה
תבינו אנחנו לא חולים או סובלים מהפרעה אנחנו פצועים.
די עם ה PTSD בואו נשנה ל PTS.
המילה הפרעה מתייחסת בדרך כלל לאדם הממוצע ברחוב שסובל/מתמודד עם מצב מסויים. כשאנחנו מצמידים את המילה הזו ללוחמים שנפצעו במלחמה או לאזרחים תמימים שנפצעו באירועי טרור אנחנו מייצרים סטיגמה. סטיגמה שהיא לא רק מעליבה ופוגעת חברתית , אלא סטיגמה שמונעת החלמה וטיפול.
זה מעליב מכעיס ופוצע בפעם השנייה. צאו מזה.
אנחנו צריכים להתחיל להתמודד עם הסטיגמה הזו. להפחית אותה בשלב הראשון ולבטלה בשלב השני.
פצועי מלחמה טרור אלה זקוקים לטיפול יעיל ולתמיכה חברתית שתעזור להם להתמודד באופן אפקטיבי עם פציעה קשה זו.
שינוי זה צריך להיות שינוי תודעתי כפול. שינוי בתודעה של הפצועים/ות שסובלים מרגשי אשם, בושה, בדידות חברתית אמיתית או מדומיינת. שינוי בתודעה של הסובבים אותם בני משפחה, חברים, גורמים מטפלים וגורמים חברתיים אחרים.
אם נשנה את הסטיגמה מהפרעה לפציעה אנחנו נצליח ליצור סביבה שתאפשר לפצועים/ות לפנות לקבלת עזרה / תמיכה שתאפשר להם/ן לטפל בעצמם/ן וללמוד להתמודד טוב יותר עם הסיפטומים של פציעה קשה זו.
צאו מהסטיגמה
די עם ה PTSD בואו נשנה ל PTS.
זו לא הפרעה זו פציעה.