מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבהתמכרות למתדון, גמילה חד צדדית ופתאומית מצד מכבי ועוד הרבה דברים

התמכרות למתדון, גמילה חד צדדית ופתאומית מצד מכבי ועוד הרבה דברים

01/11/14 19:05
1 תגובות

כבר יותר מ10 שנים אני סובל מכאבים כרוניים שהסיבה להם לא נמצאה. אחרי מגוון התייעצויות, בדיקות וטיפולים, החליטה ד"ר שיף מתל אביב לשים אותי על מתדון. אני לא זוכר איזה בן אדם הייתי לפני זה חוץ מזה שכאב לי, אבל היום אני לא מסוגל לבצע מאמצים פיזיים, אני נלחם כל יום בתסמיני גמילה, קשה לי מאוד בחום וכו'. עם הזמן התחלתי להרגיש את תסמיני הגמילה גם במינון הרגיל, ולכן ביקשתי העלאה במינון מספר פעמים, בסופו של דבר עליתי מ6 מיליליטר ל13 מיליליטר ליום (בריכוז 1%).
לפני כשבועיים חליתי בוירוס וכך גם הכאבים ותסמיני הגמילה החמירו, ובשביל להתמודד עם הכאב העז לקחתי כמות גדולה יותר של מתדון, והוא נגמר כשבוע לפני. ביקשתי כרגיל מהרופא שלי עליה במינון, אך יום אחרי זה אני קיבלתי טלפון שבו נאמר לי שאני לא מקבל מתדון יותר, שאני מכור, שאני אלך למרכז גמילה וזהו. התקשרתי לאותה ד"ר שיף, היא אמרה לי שבשום פנים אני לא אבוא אליה, ושאני אלך למיון או משהו.
מן הסתם נכנסתי לפאניקה נוראית. אני לא מסוגל לישון או לתפקד בלי מתדון. יכול מאוד להיות שלהיגמל זה רעיון לא רע, ופיזית אני בטוח מכור, אבל להפסיק את הטיפול פתאום נשמע לי לא אנושי.
שלשום נגמרה לי הטיפה האחרונה אז התחלתי יחד עם תגבורת מאבי בשביל שלא יזרקו אותי כנרקומן (כי יחד עם הפאניקה ותחילת תסמיני הגמילה ככה נראיתי). כרגע אני אוותר על רוב הסיפור, אבל אחרי התרוצצויות כל היום, ולא מעט פאניקה, טלפונים ותורים בהולים קיבלתי קלונקס (כי הייתי לחוץ משום מה), אוקסיקוד (במינון נמוך שהיה מספיק לי בערך עד יום ראשון) ובשניה האחרונה ממש, באישור מיוחד עם מכתב מיוחד, מתדון לשבוע.

אין לי שום אהבה גדולה למתדון. בשלב הזה אני לא יודע כבר אם הכאב או תסמיני הגמילה של המתדון גרועים יותר. באמת שלא אכפת לי להיגמל מהמתדון. הצורה שהם עשו את זה אבל נראית לי אכזרית בצורה שקשה לתאר. רופא המשפחה שוב ושוב אמר לי שאני מכור, אבל למה מענישים אותי? ברור שאני מכור. מתדון זה סם ממכר. אני מרגיש את זה שאני מכור כל פעם שאני מפספס מנה.
הם פשוט החליטו לזרוק אותי לכלבים ושאני אסתדר בעצמי. אני לא מבין את זה.

לקראת סוף היום ראיתי רופא יחסית אמפטי (הזה שרשם לי קלונקס ואוקסיקוד) שטוען שיש מרפאה שבאמצעות זריקה אחת ואשפוז של יום גומלים ממתדון. זה נחמד מאוד, אבל מה אז? יש סיבה לכך שאני לוקח מתדון. אותו רופא נשבע שזה פסיכוסומטי, ואולי זה נכון, מה אני יודע. לבדוק את זה אחרי שמורידים ממני את הדבר היחיד שאולי עזר לי איכשהו זו באמת הדרך לגשת לזה? את כל הטיפולים עכשיו אני גם חייב להשלים בפחות משבוע, לפני שהמתדון נגמר.

מאז כל הסיפור קרה דבר נורא מוזר. זה נראה שאני פתאום בקושי צריך מתדון. בעוד שעד לפני שבוע, מיליליטר פחות מהכמות הרגילה הייתה משאירה אותי בכאבים משתקים, בהזעה קרה ודקירות, אני כרגע אחרי לילה שבו לקחת 6 מיליליטר במקום 9, ויום שבו לא לקחתי כלום במקום 4. אם הייתי עושה את זה לפני שבוע, הייתי עכשיו בסבל נוראי.

אני אודה לכל דעה בנושא.
עופר וויכמן.


תגובות

די.שי
28/06/19 16:43

אשמח ליצור איתך קשר