שלום לכולם, גם אני אובחנתי לפני 9 שנים כחולת פיברומיאלגיה לאחר לידת הבת שלי , הלידה הייתה קשה ...לדעתי זה נגרם מסטרס כלשהוא שהגוף עובר במודע או שלא במודע, מנסיוני הארוך ואחרי בכי רב עם קושי בהתמודדות היומיומית שעלי להמשיך לנהל בית עם 3 ילדים הבנתי שאני חייבת לעבור תהליך שינוי ושתבינו זה לא היה מהיום למחר זה תהליך ארוך אבל יש תקווה... חשוב מאוד לא להפסיק לעבוד בהנחה שאתם אוהבים את העבודה שלכם למצוא לפחות הנה אחת ולעשות אותה באופן קבוע וכמו שאמרו פה לנוח כשנגמר הכוח למשוך ומי שיכול לעשות שינוי בתזונה שמותאם אצל נטורפתית כל אחד ומה שמתאים לו. זה מה שעשיתי הכאבים הלכו ופחתו המשקל עף מבלי שים לב שזה היה הבונוס, עושה ספורט לפחות 2-3 פעמים בשבוע בעיקר הליכות ומתיחות וכמובן תוספי מזון שגם הם מותאמים. ובנוסף אני לוקחת ליריקה דפלפט ומאז החיים נראים הרבה יותר טובים. כמובן שישנם ימים שיש נפילות ומרגישה על הפנים אבל ביננו יש גם אנשים בריאים שיש להם ימים כאלו... אז נאחל לעצמנו רק בריאות...