הייה אתה עצמך
היה היה פעם, במקום שיכול היה להיות כל מקום, בזמן שיכול היה להיות כל זמן, גן יפהפה ובו עצי תפוח ותפוז, וורדים יפהפיים, כולם שמחים ומרוצים. כל הגן שמח ומאושר, רק עץ אחד היה עצוב.
לעץ המסכן הייתה בעיה: הוא לא ידע מי הוא!
\"מה שחסר לך זה ריכוז\", אמר לו התפוח.
\"אילו באמת ניסית, היו יכולים להיות לך תפוחים נהדרים. ראה כמה זה קל.\"
\"אל תקשיב לו\", התחנן שיח הוורד. קל יותר להצמיח וורדים, וראה כמה יפים המה!\"
העץ המיואש ניסה לעשות כל מה שיעצו לו, אולם מאחר שלא יכול היה להיות כמו האחרים, הפך ליותר ויותר מתוסכל.
יום אחד הופיע בגן ינשוף, הציפור החכמה מכולן, וכאשר ראה את העץ המיואש קרא:
אל תדאג. בעייתך אינה כל כך רצינית. היא דומה לבעייתם של הרבה בני אנוש על פני האדמה!
אציע לך פתרון: \"אל תקדיש את חייך להיותך מה שאחרים רוצים שתהייה. היה אתה עצמך.
דע את עצמך, ועל מנת לעשות זאת, הקשב לקול הפנימי שלך\". ובסיימו לומר את דברו, עף ונעלם.
קולי הפנימי? להיות עצמי? לדעת את עצמי? תהה העץ המיואש, ולפתע הבין.
הוא אטם את אוזניו, פתח את ליבו ולבסוף שמע את קולו הפנימי אומר לו:
\"לעולם לא תניב תפוחים משום שאינך עץ תפוח, ולעולם לא תפרח כל אביב משום שאינך שיח ורדים. אתה הוא עץ סקוויה,
