היי,
אני רק גולש כאן ולא מומחה. נשמע שיש לך סוג של מעגל סגור, שמצד אחד הדיכאון והבדידות גורמים לך להמשיך להסתגר וקשה לך ליצור קשרים חדשים בגלל שאתה מסתגר וזה כמובן מונע ממך חוויות שיוכולות להעשיר את חייך ואת הקשרים שאתה מנסה ליצור. הייתי מציע לך להשתתף בפעילויות שלא בהכרח מכוונות להכרות אלא חברתיות באופן כללי, כמו ללכת לחדר כושר או ליוגה. אפשר גם ברשתות חברתיות בקבוצות שיש לך תחומי עניין בהן וככה גם מכירים אנשים עם תחומי עניין משותפים. אני חושב שמה שחשוב זה לפתח עוד תחומי עניין ולא לתת לדיכאון להשתלט על הכל. בעיקר להעסיק את עצמך אחרי שעות העבודה ולגלות על עצמך דברים שאתה לא מכיר דרך פעילויות כאלה ואינטראקציות עם הסביבה. קל לתת עצות ולי בעצמי לא הכי קל ליישם את זה, אבל אני כן משתדל.
בהצלחה
חרדון

בודד שלום
ספורט בצורה סדירה מריצה לי את הסרוטינים במוח ותוצאה אדם הרבה פחות דיכאוני . אז מצא את המכנסים הקצרים ונעלי הספורט וקדימה !
המון אושר .

בודד יקר. קודם כל אני מברכת אותך על הצעד הזה שעשית וכתבת כאן. זה כבר צעד קטן המפר את הבדידות. בנוסף, מדי פעם מתכנסות כאן קבוצות של אנשים המרגישים כמוך ורוצים לפרוץ את המעגל. נסה לבדוק אם משהו המוצע כאן "מדבר" אלייך.
אני מאוד מסכימה עם מה שחרדון כתב לך. נראה שאתה חי בתוך "מעגל קסמים" שבו החרדה החברתית והדיכאון מזינים זה את זה ולא ברור מה הביצה והמה התרנגולת. אני מציעה במקביל לטיפול הפסיכולוגי להתמקד בחרדה בחברתית. האם אי פעם אובחנת כסובל מכך? האם יכול להיות שמקטנות אירועים חברתיים הלחיצו אותך ומשם החלה ההימנעות. האם אתה יכול לספר יותר על איך הדברים התפתחו בחייך? אנא ספר קצת יותר על עצמך וננסה לכוון למקום שהכי יתאים לך בכדי לפרוץ את החוויה הכל כך קשה שלך...

גם לי יש חרדה חברתית והייתה תקופה שהייתי  הולך לחדר כושר וזה נראה לי חסר תכלית. אחרי זה הלכתי לשחיה ואז ליוגה ובסוף נשארתי בעיקר עם היוגה ששם יותר נוח לתרגל. זה אומנם בקבוצות אבל זה די לעצמך. אז מצד אחד זה נותן לך תחושת שייכות לאיזה קבוצה ומצד שני לא מרגיש מאיים מדי כי זה לא באמת דורש ממך יותר מדי אינטראקציה עם הקבוצה. במיוחד כשמדובר בקבוצות קטנות. אני מצאתי את זה כמאוד מועיל לי מבחינת תחושה טובה וריכוז ביום יום.

אני לא יודע איך להפסיק להיות מדוכא אני כל הזמן כאילו מחפש עם מי לדבר ולא מוצא כי הבדידות קשה לי אני מסתכל בוואצאפ בפייסבוק או סתם על אנשים ברחוב או לא משנה איפה ותמיד אני מרוחק מכולם גם שהייתי בקבוצות תמיכה למינהן הייתי סגור מאוד ולא יכלתי לפתח קשר עם מישהו וזה מכניס אותי למצוקה נפשית שאני לא יודע איך לצאת ממנה אז בלית ברירה אני סוחב את זה וסובל המון ואין לי מושג איך להכיר משהי איך זה אמור לקרות אני לא מבין מה קורה פה כבר מאז שאני ילד (ועברו עליי דברים) אני מרגיש ככה אבל אני כבר בגיל 30 וזה לא עובר לי מה אני אמור לעשות עכשיו?

הי. ניסית קבוצות תמיכה לדיכאון וחרדה? זה יכול להיות פתרון טוב למציאת אנשים כמוך. אני יכול להגיד לך שיש תקווה. אני בן 30 ואני נשוי עם תינוק. נכון, כרגע אני בתקופה רעה מאוד ובגלל זה אני באתר אבל טיפול תרופתי בהחלט יכול לעזור. האם אתה נוטל תרופות? אני יכול להגיד לך שזה עשה לי שינוי בחיים

בודד היקר שבת שלום. מצטרפת לדברים לעיל ויחד עם זאת מבינה שגם באינטראקציות חברתיות אתה חש בודד משום שאין לך מיומנויות חברתיות בסיסיות של יצירת קשר. ואז, גם בחברה תחוש בודד משום שהציפייה שמישהו יבוא / יפנה אלייך היא גבוהה וכשאינה מתממשת , הייאוש גדול יותר. וזה למעשה המעגל הבעייתי.  
אני לא יודעת באיזה טיפול אתה נמצא, אך טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי) מיועד בדיוק לבעיות מעין אלו, ברכישת מיומניויות חברתיות, הלכה למעשה, לצד הבנות קוגנטיביות של מעגל החרדה. 
יש כמה אופציות פרקטיות: יש לי אפשרות להציע לך טיפול כזה חינם, מסטודנט הלומד את התחום, ישנן קבוצות ייעודיות לחרדה חברתית (ללא אנשי מקצוע) בתשלום סמלי של 20 שח וישנה קבוצה קטנה יותר, עם איש מקצוע ואשר מעביר סדנא בנושא בתקשורת בינאישית לאנשים עם חרדה חברתית. 

ישנן הרבה אפשרויות ואני מזהה בכתוב מעלה שיש לך מוטיבציה רק שאינך יודע איך ומה לעשות. אני אשמח לסייע לך. תכתוב למייל שלי ונראה מה יכול להיות הכי מתאים לך. מה דעתך ?

gilap.cbt@gmail.com

 חג שמח לכולם
אני מיום חמישי בבית ,החג "הטריף אותי " לא היה לי "חשק , ורצון לראות משפחה . אשתי וילדים נסעו לפגוש את בני משפחתה ושאלה אותי פעמיים אם אני רוצה לבוא .  הפחד להיות "תקועה" בגועל נפש של עצמי מעצימה את הדכדוך שיורד עלי כמו וילון שחור .
מקווה מאוד שהערב יהיה באפשרותי לקטר על זה . החגים לפעמים מעצימים את תחושת הבדידות והתפרקות ממסגרת .
הרבה אושר ושלוות נפש .
 

שלום בודד, אני מבינה שקשה לך, אבל אל תרים ידיים, אני היתי מציעה לך לגדל כלב,זה מאוד עוזר לחרדות ולדיכאון, כלב זה חבר נפלא שתמיד יקבל את פניך בשמחה ויעניק לך אהבה. בנוסף, אני מציעה לך להתנדב פעם או פעמיים בשבוע במסגרת כלשהי שם תוכל לתת מעצמך ולחוות סיפוק והערכה מאלה שאתה מעניק להם, זו יכוה להיות אוכלוסייה של זקנים, ילדים , חילים או כל אוכלוסיה שתרצה. הנתינה תעצים אותך ותספק לך עיסוק וקשר עם אנשים.

אני לא מבין איך לצאת מהבדידות והדיכאון הרי מצד אחד אני בדיכאון כי אני לבד ומצד שני אני לבד בין השאר גם בגלל הדיכאון ודימוי עצמי נמוך אין לי חברים שירימו אותי אני לבד לחלוטין לגמרי שום קשר עם אנשים אני מאוד רוצה קשרים קרובים וזוגיות אבל איך אני יכול להתחבר עם אנשים אם אני מדוכא וסגור ומופנם אף אחד לא יקבל אותי במצב הזה בטח שלא בחורה ניסיתי ככה כמו שאני לצאת עם מישהי והייתי משותק לחלוטין התביישתי נורא וזה כמובן היה דייט לא מוצלח ושוב אני חוזר לבדידות האינסופית הזאת ולדיכאון הבלתי נגמר מה אני יכול לעשות כדי לא להשאר לבד שיהיו לי חיים משלי אולי משפחה אני כבר עוד מעט 31 בבקשה שמישהו יעזור לי

אני חושב שאתה צריך להתרכז בחוזקות שלך. עצם זה שאתה מחזיק בעבודה משלך גם כשלא קל לך זה סוג של קרדיט גדול. אתה יכול להשתמש בדברים שכן יש לך כדי להעריך את עצמך ואת היכולות שלך בצורה נכונה. עובדה שאתה תפקודי וזה יכול מאוד לעזור לך אם תלך לטיפול ואל תחשוב יותר מדי על ההשלכות כי קל במצבים כאלה להיתפס למחשבות שלילות שלרוב לא באמת מתגשמות. אל תלחיץ את עצמך עם מטרות על למיניהן שאתה רחוק מהן כרגע והשוואות מול אחרים. כי גם לאחרים יש בעיות שהם מסתירים. אל תפסיק לנסות. גם אם היה לך דייט לא מוצלח אל תרים ידיים. רק תשנה את צורת המחשבה ותדע שגם הצד השני חושש. ודייטים זה לא דבר פשוט גם לאנשים "בריאים" לכאורה. כל הכבוד לך שאתה מנסה, אל תוותר.

ועוד משהו.... בחיים ישנן שלוש אופציות:
האחת להמשיך לסבול מתוך מקום שבוחר בזב
השנייה לעשות שינוי תודעתי, דהיינו להמשיך באותו אורח חיים אבל לראות זאת מנקודת ראות אחרת כך שתשנה. את חווית הסבל
השלישית היא לעשות שינוי חיצוני
יש לך עכשיו אפשרות אמיתית לבחור באופציה זו במקום להישאר במקום של תקיעות וסבל
מה דעתך?

שלום Nati. עברה שנה ודבר לא השתנה וזה באמת גרוע ומתסכל. בדידות מובילה לדיכאון משום שהצורך האנושי הוא חיבור בין אנשים. אני מניחה שהיית רוצה שדברים פשוט ישתנו והשאלה היא, האם ניסית משהו ממה שהוצע לעיל ?

ניסיתי cbt חמישה חודשים ועכשיו בטיפול פסיכולוגי רגיל. לא יודע מה זה עוזר לי הטיפולים האלה אם אין לי אנשים שיהיו איתי ולא ארגיש לבד אני כל הזמן במצוקה רגשית חזקה מאוד שמישהו יעזור לי כבר בבקשה :( אין לי אף בן אדם קרוב אחד אני סובל ממצוקות קשות על בסיס יומיומי קבוע וחולשה בכל הגוף פליז שמישהו ידבר איתי

Nati היקר. אני מבינה שהייאוש משתלט כי אתה בודד ויחד עם זאת אתה מנסה. אתה צודק, טיפול לבדו יכול לאוורר רגשות, לבחון את התפיסות ולשנותן, לבנות מיומנויות, אך אם דבר מזה לא נעשה בפועל, איך ישתנו הדברים? אני חוזרת על דברי אורית שכתבה די מזמן, יש את האופציה לסבול ולהתלונן וזו האופציה הכי פחות יעילה ויש את האופציה השנייה, לפעול . ובנוסף למה שאתה עושה, זה בעיקר לחבור לקבוצה. גם אם אינך מרגיש שם בנח, להמשיך להגיע. מתפרסמות פה מפעם לפעם קבוצות תמיכה, פרונטליות או בוואטסאפ. Nati היקר, אני ערה לסבל שלך אך אתה היחיד שיכול לקחת את דבריי או דברי החברים, ולהפוך אותם לפעולות שיסבו לך רגעים של הנאה. זה לא פשוט, אין לי ספק אך נראה שהמצב הנוכחי שלך, עוד יותר לא פשוט. מה לדעתך אתה עוד צריך כדי לפעול ?

אני תמיד אבוד בין אנשים ויש לי קושי קוגנטיבי שאני לא שולט עליו. שיתוק וקיפאון כזה לא מצליח לחשוב על כלום ונמצא במצב כללי גרוע כל הגוף חלש ותשוש הראש כבד פשוט אין כח לכלום ולא בא לי כלום גם אם מדברים איתי אני בקושי עונה בכן ולא סבל ממש קשה שלא עובר. וזה לא שאני יושב כל היום בבית ממש לא פשוט גם כשאני יוצא החוצה אני מרגיש את כל הכובד הבלתי נסבל הזה וסוחב מחוסר ברירה.

היי Nati, אני מניחה שבמפגש שלך עם אנשים, אינך עונה, משתף או משיב משום שאתה מייחס חשיבות גבוהה למה האחר יחשוב עלייך. במצב כזה, שהוא מתוח כל כך, סביר שתהיה תשוש. זו הסיבה שחשבתי שכדאי לך לחבור לקבוצה שהכותרת שלה זו חרדה חברתית ויחד ובהדרגה להיחשף למצבים החברתיים הללו. העיקרון העומד מאחורי עיקרון החשיפה אומר כי ככל שנחשפים יותר, החרדה פוחתת . רק שזה לוקח זמן ומה שחשוב הוא להתחיל ולהתמיד. זה משהו שניסית?

כן אני הולך לקבוצה כזאת... משתדל להשתתף מה שאני יכול. אבל עדיין אני מדוכא ותשוש עד מאוד. לא יודע אני מרגיש שאני צריך תמיכה משמעותית... לא מסוגל לבד להתגבר על זה. כל הטיפולים הפסיכולוגיים והמפגשים האלה אלו דברים שפשוט לא מזיזים אצלי כלום. אני לא יודע מה אני מצפה בדיוק אבל אני כן יודע שזה משהו שהוא חזק ממני בהרבה אני כל היום ככה כמו בן אדם מת. אני צריך משהו קיצוני שיעזור לי לשפר את ההרגשה לא יודע מה אני אחזור על זה שוב אני חלש ותשוש מאוד ברמות שאי אפשר לתאר ולא מסוגל לדבר עם אנשים. אני סוחב ככה את היום יום שלי איכשהו אבל זה כל כך קשה. צריך משהו שישקם אותי השנים עוברות והמצב שלי לא נהיה טוב יותר.

היי.. דיברו פה על ספורט וזה נושא מאוד חשוב להגברת האנרגיות.. בגלל שאתה תשוש מאוד ספורט יעזור לך אני אומרת את זה מניסיון אישי תנסה היום לשים נעלי ספורט ולצאת להליכה. תתחיל בזה.. כל צעד קטן הוא צעד לשינוי

Nati, טיפול פסיכולוגי Cbt מערב חשיפות ומסקנות לגבי החשיפות. מכיוון שהטיפול הזה מדיד, ניתן לבדוק שיפור והשיפור עשוי להיות מזערי אך מצטבר, לוקח זמן . מכיוון שהמצב הגופני שלך ככ תשוש, צריך לבדוק אולי כיוונים נוספים. טיפול תרופתי אחר, בדיקות שונות , תוספי תזונה כדי לחזק את הגוף, טיפולי דיקור או טיפולים גופניים אחרים. האם זה משהו שעשית ?

נתי, קראתי את התגובות. אני מדברת מניסיוני האישי בהתמודדות מול תחושות דומות לאלו שאתה מתאר. אני לא בטוחה שאצליח להעביר לך את התחושות שלי, ואולי זה בכלל לא רלוונטי, אבל החלטתי לנסות. יש משהו בפעילות גופנית כזאת מאומצת כזאת לא כזאת שמעצבים את הגוף או מרימים משקולות אלא אירובית בעצימות גבוהה- שמאלץ את הגוף שלך להיות מרוכז יעיל וממוקד בפעילות הפיזית. לנשום. לפעול. לדחוף את הגוף לקצה. המוח לא מסוגל לחשוב שלילי בזמן הזה. זה מאלץ את הגוף שלך להרגיש משהו אחר, פיזית. להיות במקום אחר. להגיע למקום פתוח משוחרר ומלא אנדרופינים. (אגב, אם המוח ממשיך לחשוב - מצאתי שזאת הזדמנות מצויינת לזרוק את המחשבות והתחושות החוצה, עם הנשימות) זה קורה רק אחרי שעוברים את השלב המנטלי שמתחשק לזרוק הכל קיבינימאט וללכת הביתה, לחזור למיטה לישון. זה קורה אחרי שעוברים את השלב הזה ומסיימים את האימון. אימון טוב, אירובי חזק, כזה שאתה עייף אחריו. וזה מחזיק עוד כמה שעות אחרי. בפרק זמן הזה אתה חש הקלה. נפשית. אחר כך הכל חוזר אני מודה. אבל! הידיעה הזאת שרפשר בצורה פיזיולוגית לגרום לעצמך הקלה נפשית ולו לפרק זמן קצר, על ידי מאמץ והתעקשות מצידך- יש בזה משהו שאפשר להיאחז בו. לבנות אותו. ואז ליצור לעצמך שוב ושוב פרקי זמן כאלה שבהם אתה חווה הקלהף ברמה מסויימת. גם אם בשארית היום אתה על הפנים, אבל יש ידיעה שאני יכול להרגיש קצת אחרת וזה בשליטה שלי. זהו, רק שיתפתי.

תזונה יכולה לשפר מצב דכאוני בשילוב פעילות גופנית בשילוב מטפל גוף נפש גון גייקובס או דוקטור ליפו תזונה למשל לירון לסר

דיכאון זה הסימפטום לא הבעיה... אני אוכל טוב ישן בסדר פחות או יותר עובד. אבל אני במצוקה רגשית לא מתחבר לסביבה חרדתי בטירוף מתקשה לדבר עם אנשים מרגיש לא בטוח בעצמי אז חוסר המסוגלות והקיפאון מביאים לדיכאון. זה לא קשור לספורט או לכימיקלים לדעתי למרות שניסיתי כדורים וגם הייתי במכון כושר. פשוט הייתה לי ילדות קשה ולא התפתחתי רגשית בכלל הדימוי העצמי שלילי ומעורער. לא יודע מרגיש שאף אחד לא יכול להבין...

אז אולי EMDR יכול לעזור נסה גם ריפוי אנרגטי ביבנה נתיב הרוח גם לי הייתה ילדות קשה מאוד ודכאונות וחוסר בטחון עצמי והליכה מוזרה עקב מצבי הרגשי וגם התקפי קוצר נשימה קשים ממתח נפשי כך שאני יכול להבין אותך טופלתי גם בדיקור סיני ויפני אצל הילל לרנר וזה גם עזר לי גם אני בודד בעולם בלי חברים או חברה ולא עובד כרגע

למה אף אחד לא עוזר לי? אני כל הזמן סגור מופנם ובודד בבקשה אני רוצה לא להיות לבד כל החיים איך אני אמצא בת זוג ככה? איך יהיו לי חברים? אני כל יום במשבר נפשי קשה ובוכה ולאף אחד לא אכפת. למה לאף אחד לא אכפת?

גם אם אני מנסה ללכת למקומות אני נשאר סגור באופן קשה מרוחק ודיכאוני. מה עושים עם סגירות כזאת? אני לבד לגמרי. זה לא רוצה להגמר. עזרה... משהו.

היי תקרא עד הסוף כי אני עברתי בדיוק מה שאתה מספר ואני אגיד לך מה עוזר לי במצבים כאלה שאני עוברת אותו דבר. באמת תקרא . מה שאתה צריך לעשות זה פשוט אל תנסה, אל תנסה ליצור תקשורת כשאתה יודע מראש שלא תצליח ואל תנסה לצאת מזה , זאת אומרת אל תחשוב כל הזמן מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה זה סתם מדכא ומתסכל שלא מוצאים פתרון . פשוט תמנע מסיטואציות חברתיות בכלל בהתחלה , תשב בבית , תראה טלוויה , תקרא קומיקס, תשמע שירים שאתה אוהב, תתעניין בדברים שנראים לך מעניינים ותקרא אליהם באינטרנט, כל דבר שיעשה לך יחסית טוב ולא מצריך סיטואציות תקשורת עם אנשים אחרים, תכיר את עצמך , אתה לא יודע איזה כיף זה להכיר את עצמך מה אתה אוהב ומי אתה ומה אתה שונא ומה אתה בכל זאת כן רוצה , כי לכל אחד יש משהו שמעניין אותו גם אם הוא בדיכאון , ואני גיליתי גם מה אני רוצה חוץ מכמובן שאני רוצה שהבעיה החברתית שלי תיפתר אבל חוץ מזה הבנתי מה אני באמת רוצה להשיג בחיים ומה כיף לי בכל זאת לעשות . כל כך הרבה דברים אתה יכול לגלות על עצמך שאתה לא עסוק כל הזמן בבעיות החברתיות ופשוט נמצא רק עם עצמך בשקט נפשי . אולי אתה פוחד מהבדידות וחושב שזה רק יגרום לך להיות לבד ובודד בלי אנשים , גם אני חשבתי כך אבל זה באמת בדיוק הפוך , כשהפסקתי לחשוב על מה לעשות עם החרדה שלי והסגירות שלי עם אנשים ואמרתי לעצמי שנמאס לי להילחם בזה , הפסקתי לעבוד כי זה עשה לי רע וישבתי בבית כמה חודשים בלי לעשות כמעט כלום והתחלתי לאט לאט להכיר את עצמי ולדעת מי אני באמת וזה דווקא הוציא לי את הבדידות , כי פתאום התחלתי להבין שאני אוהבת קומיקס למשל , ולא חשבתי על זה לפניי , לפני זה רק חשבתי כמה קשה לי עם אנשים , ופתאום שלא התעסקתי בזה גיליתי שאני ממש אוהבת קומיקס וזה עשה לי טוב לגלות שסוף סוף אני אוהבת משהו שיש משהו שכן איכפת לי וכן אני אוהבת ויש משמעות אפילו קטנה וזה כן עושה לי טוב אפילו אם זה רק לכמה שעות . וזה עשה לי טוב לגלות שיש לי את היכולת להינות . ואז כשמאצתי מה אני אוהבת אז היה לי יותר קל עם אנשים, הרבה יותר קל! כי ככה מראש הלכתי למקומות שאוהבים את מה שאני אוהבת ולא סתם למקומות פה ושם לצאת רק העיקר לצאת לא! מראש הלכתי למקומות שאני יודעת שיש שם אנשים שאני אוכל לדבר איתם על הנושא שקל לי לדבר עליו ואני יודעת שהם ירצו לדבר עליו , ככה לא פחדתי. הלכתי לפסטיבלי קומיקס ולכל מיני מקומות והיה לי ממש כיף , כי לא פחדתי ולא דאגתי למצוא נושאי שיחה ועל מה לדבר . וזה הכי כיף בעולם. קיצור תתמקד בעצמך ואל תנסה לצאת וליצור תקשורת עם אנשים רק כדי לנסות , אל תעשה את זה כי זה רק ייאש אותך ולא ייתן פתרון . תקשיב לי , אני מדברת מנסיון , מקווה שהבנת והכל ברור ואם יש שאלות אז ממש בכיף .!

ועכשיו... עבר כבר יותר משנתיים. ואני עדיין מרגיש בדידות ריקנות ומצוקה יום יומית מתמשכת. אני לא מצליח לחוות כלום לא נפתח לאף אחד וגם אין למי. רוב היום אני בשקט עם עצמי מנותק מהסביבה. אז מה עכשיו איך אני ממשיך הלאה? כל יום אותו דבר... מאיפה אני משיג עכשיו סביבה תומכת שלא אשאר לבד? הלוואי ויהיה לי אומץ לשים קץ לחיים האלה כבר.

עברו כבר כמעט 4 שנים מאז שכתבתי פה. לא מרגיש שמשהו זז או השתפר גם אם נסיבות החיים מעט השתנו. אני עדיין חי במצוקה יומיומית מתמשכת, חולשות, חוסר מוטיבציה, מסוגר עם תחושה חזקה של בדידות. אין אף אחד שיהיה פה בשבילי וגם לא יהיה... מה לעשות כדי עוד 4 שנים לא אמצא את עצמי שוב כותב פה את זה? יש לי מחסומים קשים ובכלל אולי זה כבר מאוחר מידי. אני לא מצליח להנות מדברים, אני סובל עם תחושה של כבדות קשה בראש. כדורים לא ממש עזרו.