מנהלי קהילה
מובילי קהילה
נזקי עישון
שלום רב,
שמי שלומי בן 57 ורציתי לשאול בנושא נזקי עישון.
ראשית אינני מעשן כבר 32 שנים.
כאשר הפסקתי לעשן, זה היה מעכשיו להרגע.
הכול עניין של החלטה ומעולם לא סבלתי משום תסמין של חזרה או רצון להתקרב לסיגריה.
אני גר מזה כמה שנים עם בת זוגתי ובנה, שניהם מעשנים.
אני חייב לציין שהם אינם מעשנים בקרבתי.
אלא בחדרו של בנה, בחצר הבית או בחדר האמבטיה שם ישנה וונטת איוורור.
אבל יש מערכת מיזוג כללית ולמרות שהם מעשנים בחדרו של בנה העשן/הריח נשאב למערכת המיזוג ואני מריח את הריח הבלתי נסבל הזה.
כאשר אני נכנס לחדר האמבטיה הריח יחסית מתפוגג בגלל האיוורור אך עדיין ניתן להריח את הריח.
שאלתי היא, האם יש סיכון?
האם אני צריך לעשות בדיקה כלשהי כדי להיות רגוע שלא ספגתי משהו מהזוהמה הזאת והרי מדובר לא רק בניקוטין אלא בעוד מאות של חומרים מסוכנים שנפלטים מן הסיגריה בעת.
בעבודתי, איני חשוף לעשן סיגריות וכול האנשים שמכירים אותי נמנעים מלעשן לידי כך ש"החשיפה" לסגריות היא רק בתחום הבית.
אודה לתגובה.
יום טוב ובריאות לכולם.
ד"ר יעל בר-זאב
היי שלומי,
ראשית כל הכבוד! 32 שנים זה חתיכת הישג. בעקרון מחקרים מראים שמי שמפסיק לעשן לפני גילאי השלושים המוקדמים, הגוף שלו מצליח לתקן את כל הנזק של העישון ותוחלת החיים שלו 99.9% זהה לאדם שלא עישן מעולם. ככה שמבחינתך בהחלט הפסקת העישון שלך בגיל כל כך צעיר הינה משמעותית לבריאות שלך.
לצערי לגבי הבת הזוג והבן שלה - העובדה שהם אינם מעשנים בקרבתך היא מצויינת אבל היא לא מספקת כדי למנוע לחלוטין חשיפה ונזק. מחקרים מראים שגם באוויר הפתוח לחלוטין (מחוץ לבית) יש חשיפה לחומרים מזיקים גם ממרחק של 9 מטרים...
ברור גם מהעובדה שאתה מריח את הריח שאתה נחשף. היום גם יודעים שקיים עישון מיד שלישית - החומרים המזיקים נספגים בבדים/ריפוד ונשארים שם שנים ויכולים להשתחרר לאוויר גם אחרי - כלומר לדוגמא אם יש וילון בחדר האמבטיה הוא ממשיך לשחרר חומרים לאוויר גם הרבה אחרי שהם לא מעשנים שם...
לגבי בדיקות אפשריות - כדאי לפנות לרופא המשפחה. באופן עקרוני בתלות בבדיקה הגופנית שלך ובתשאול שהוא יעשה הוא יכול להחליט אם יש צורך בבדיקות. לא מומלץ לעשות צילום חזה או CT כבדיקת סקירה במצבך. יתכן שאולי הוא ימליץ על מבחן מאמץ לשלול מחלת לב. אלו דברים שבכל מקרה אדם מעל גיל 50 צריך לדבר עם הרופא שלו עליהם (ללא קשר לחשיפה לעישון כפוי) אבל אם חס וחלילה יש עדות למחלת לב אז בהחלט ההמלצה החד משמעית היא להמנע לחלוטין מחשיפה גם כפויה לעשן סיגריות כי הוכח שזה גורם סיכון משמעותי.
האם יש אפשרות לדבר איתם ולנסות שהם יעשנו מחוץ לבית לחלוטין? האם ניסית לעלות את הנושא?
נילי בראון
שלום שלומי
אתה צודק בהעלאת השאלה הזאת. מעשנים לא תמיד מודעים ולפעמים קשה להם להאמין שעישון פסיבי גורם נזק. עד לא מזמן היה מקובל לעשן במקומות ציבוריים, גם סגורים, ולא היתה מודעות לנזק שזה גורם. אני מצטרפת להמלצה של ד"ר יעל, לדבר אתם על הנושא ולבקש מהם לעשן בחוץ, זה עניין של הרגל ויש הרבה מעשנים שמגבילים את עצמם לא לעשן בבית או ברכב ועומדים בזה יפה. תנסה להפנות אותם לאתר של האגודה למלחמה בסרטן יש שם מידע מעודכן על כל מה שקשור לעישון פסיבי (תחת הסימנייה "גורמי סיכון"). זה הלינק מקווה שיעבוד http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5658
הבעיה היא שהנזק תלוי במידת החשיפה ובמשך החשיפה לעשן. אם זה משהו שקורה בכל יום, הנזק מצטבר.
עצה קטנה - כשאתה מעלה את הנושא תשתדל לעשות זאת בצורה של דיון וניסיון למצוא פתרון ביחד. זה כדי שהמעשנים בבית לא ירגישו ששופטים אותם וירגישו צורך להגן על עצמם, זה עלול להסיט את הדיון מהפתרון שאתה מנסה להשיג.
Shlomib
ד"ר יעל בר זאב ונילי בראון
ערב טוב לכן.
אתן ממש מקסימות והתשובות שלכן מאוד מחכימות ונכונות.
פרט אחד חשוב שכחתי לשאול,
בת זוגתי טענה כל הזמן כי כאשר הם מעשנים בחדר האמבטיה, את בדל הסיגריה הם מכבים תחת מי הברז וזורקים לפח האשפה.
לטענתי זה לא מספיק היות ונשאר הריח של הסיגריה למרות שהיא כבויה ואני לא מדבר על ריח העשן.
האם היא צודקת באומרה ששום נזק לא נגרם מן הסיגריה הכבויה?
תודה והמשך ערב מקסים
ד"ר יעל בר-זאב
הי שלומי,
הסכנה העיקרית מבדלי סיגריות היא שחרור לאדמה ולמי התהום חומרים מזיקים. סכנה נוספת היא בליעה ע"י ילדים/תינוקות קטנים שמוצאים את הבדלים. במקרה כזה חשוב לפנות לבית חולים כי בגלל ממדי הגוף גם כמות קטנה יכולה להיות מסוכנת לתינוקות. בכל שנה יש כמה עשרות מקרים של בליעת בדלי סיגריות בישראל, אבל לשמחתנו הרבה רובם הגדול נגמרים ללא נזק לאחר טיפול רפואי.
סכנה נוספת הקיימת מבדלי סיגריות היא שריפות שנובעות מכך שאנשים לא מכבים את הסיגריה כמו שצריך.
באופן עקרוני אין חשש משחרור חומרים מהסיגריה לאוויר שמסכנים אותך. הבעיה היא יותר הזמן העישון עצמו שהחומרים משתחררים ונשארים באוויר ובבדים הרבה זמן גם אחרי.
אני מצטרפת להמלצה של נילי - מעשנים מרגישים הרבה פעמים כ"רדופים" ויש להם כבר רגשות אשמה כבדים על כך שהם מעשנים ופוגעים לעצמם בבריאות (גם אם הרבה פעמים הם לא יודו בכך) - הרוב המוחלט של המעשנים יודע שהוא גורם לנזקים, רוצה להפסיק לעשן ולא מצליח וזה גורם לתסכול ותחושת כשלון ("למה הוא הצליח ואני לא יכול", אני חסר אופי").
חשוב מאוד לדבר על כך עם הבנה ואמפתיה. חשוב להבין שהמעשן מכור. הוא לא מעשן כי הוא רוצה, הוא מעשן כי הוא צריך. כי הגוף שלו "זועק" כל פעם ברמה של החומר (ניקוטין) יורדת במוח. זה לא אומר שאתה צריך להבין ולאפשר לאשתך לעשן לידך או בחדר אמבטיה אבל זה אומר שצריך להבין אותה, את הקושי שלה, ולנסות להגיע לפתרון ביחד.