שלום רב,מחלה כרונית פוגעת באיכות החיים, דורשת התמודדות עם מגבלויות ויוצרת נטל כלכלי וחברתי על המשפחה ועל מערכת הבריאות. אדם חולה במחלה כרונית  מוצא עצמו מתמודד עם מציאות שאינה מוכרת והרבה פעמים נשאר בודד כועס מבולבל ועצוב בתוך הכאוס הזה. מצב זה מחייב הערכות מחודשת של מהלכי החיים וניהול עצמי שונה של כל השותפים. אינני רופאה אך אני מאמנת רפואית ומלווה מטופלים ואת בני משפחותיהם עם בעיות דומות למה שאת מציינת כאן.  אני חושבת שאוזן קשבת ואיש מקצוע מאוד יכול להקל על התהליך ,מתאורך המפורט אני חושבת שכדאי שהטיפול יכלול את המטופל ואת משפחתו המורחבת כדי ליצור דיאלוג של שותפות ולקיחת אחריות אקטיבית בניהול המחלה וההתמודדות עימה.  וכפי שציינתי לבדוק כיצד נערכים לאור תמונת החיים שהשתנתה: שילוב מכוון בין תהליך פנימי ובין תהליך יישומי-פרקטי ודגש על ניהול עצמי להתנהלות עם המחלה והשלכותיה. בנוסף לטיפול המקצועי של מטפל מוסמך, או מאמן רפואי אני ממליצה ליצור קשר עם עמותת נאמן (נפגעי אירועים מוחיים) כדי שלחמך תהיה האפשרות להפגש עם מעגלי תמיכה של אוכלוסיה שחוותה אירועים מוחיים. בהצלחה 

אינני רופא .מסכים ומחזק את כל  דברי טל .ראשית המידע: אתר נאמן:עמותת נפגעי אירוע מוחי נלחמים" הנה neeman.org.il ומספר הטלפון של קו התמיכה וההכוונה  של עמותת נאמן 0774665213. למען הגילוי הנאות עברתי בעצמי ב2004 עת הייתי בן 52 ונשוי  אירוע מוחי וכתוצאה אני משותק בפלג גוף שמאלי יש לי שני בנים ובת לא ערבתי אותם כלל .לאחרי האירוע  עברתי שיקום אינטנסיבי של שלושה חודשים המשכתי במרפאה בעיסוק ללמוד לקודד ולשלוף זכרון ומילים בעברית המשכתי לעוד 3 חודשי טיפול יום בלווינשטיין המשכתי בהדרוטרפיה .ולאחר כשנה וחצי גם סיימתי שיקום יום בעזרה למרפא שבבני ברק השייכת לעמותה שבראשה עומד הרב פירר מספר הטלפון לצורך מבחן קבלה הינו 035777021 זה נמצא ברחוב הרב חידה 26 בני ברק ..היות וחמך בשנה הראשונה וזו הינה השנה שניתן בה לשקם יחסית יותר מהשנים שלאחר מכן והיות ואני מניח שחמך צעיר מ60 אני מציע  לפנות למרכזי שיקום קרובים כולל מרכזי הדרוטרפיה ולקבל מהם הכי טוב והכי הרבה שאפשר .חשוב שהוא יהיה נוכח בגופו ובנפשו עם אנשים כמוהו וילמד לאט לתפקד עם מרפא בעיסוק .חשוב מאוד שנוירופסיכולג יבחן אותו ויתן את תוצאות הבדיקה העכשווית לבני המשפחה ולחולה.למעט מפגשים ובילויים משותפים אני רואה טעם לפגם לפרק משפחות ולגרור ילדים לבית של הנפגע משבץ .למעט במקרה זה זמני מסיבות כלכליות כגון טיפול במשק או לפני הגעת מטפל .אולי אני קשוח מדי אבל זה לא עוזר לשיקום מקסימום זה משאיר אותו במקום ובדרך כלל מחזיר אותו אחורה . חשוב שחמך ימצא עיסוק שמתאים לו .

 

איציק שלום,
ראשית הערכתי הכנה על תגובתך המפורטת והאישית.
שנית, חמי בן 62.
אם ניתן לשאול, האם הצלחת להשתקם או שנותרת עם מגבלות כלשהן?

תודה ובהערכה רבה

ממליצה מאוד על נוירופסיכולוגים. יש במחלקות אשפוז יום שיקומיות, וגם במכון רקנטי. גם אם הוא לא מאושפז, ניתן למוציא טופס 17 מהקופה להיות מטופל בבי"ח באופן חיצוני (בתל השומר למשל). אני עברתי פגיעה מוחית לפני כשנה, עם פגיעות ביד, ברגל, בדיבור וכתיבה, בקוגניציה וגם בוויסות רגשי. לולא הנוירופסיכולוגים, אני לא יודעת איפה ואיך היינו, אני ומשפחתי... בהצלחה, קחו נשימה עמוקה, זה לוקח זמן... תקפידו להתאוורר בעצמכם, לשמח אותו בשטויות להכיר ולשמוח בכל התקדמות קטנטונת... ובעיקר - תכבדו את המילה שלו, את הרצון שלו, זה כ"כ חשוב לצלם אנוש, וקריטי למוטיבציה לעצמאות ושיקום... בעיניי. תרגישו טוב, כולכם.. :smile:

דכאון ואפתיות מהווים סיבוכים מאוחרים שכיחים לאחר שבץ מוח. הדכאון עשוי להיות משני להגבלה התפקודית החדשה או על רקע הפגיעה הראשונית במוח. אני מציע להתיעץ עם נוירולוג או פסיכיאטר לגבי האפשרויות הטיפוליות.