מנהלי קהילה
דניאלה הרצוג
ד"ר (PHD) דניאלה הרצוג עובדת במכבי כאחות אונקולוגית מחוזית במחוז ירושלים שפלה. בעלת תואר שני ותואר שלישי במדעי הרפואה בתחום התמודדות עם סטרס וחרדה.
תסמינים
08/10/16 9:17
10 תגובות
מדוע הרופאים לא מספרים לחולה לפני הטיפול מהעלול לקרות. החולה יחליט אם הוא מוכן או מעדיף להסתכן ואולי אפילו למות ולא לסבול. לו ידעת, היית נמנעת מהכימו. בין כה הסבל שלי הוא כ"כ גדול, עד שהייתי מעדיפה למות. כל בוקר, אני מקללת ומבקשת את מותי. לכל אחד סדר עדיפויות ויש לכבד זאת.
לא הכל ידוע, הרופא אינו אלוהים, אז שתנהג בהתאם.
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
מינרבה1
ובהמשך...החולה ממרר גם את חיי קרוביו, תלוי בהם. המוסדות (המדינה)איננה מסייעת, ההוצאות רבות, בשביל מה העינויים והסבל ? שיכבדו את רצון החולה. לחיות ? בשביל מה ? רופא שמשקר, אינו אמר את האמת, שיטילו עליו סנקציות. גרמת לסבל, אז תסבול בעצמך.
yali
למה שאמר לי בזמנו רופא בכיר -עד כדי כך שהגיע לטלויזיה כמה זמן אחיה? ושיש תבנית טיפוול אחידה לכולם יותר טוב?
והמדינה אכן לא מסייעת. ואם כן פירורים.
yali
חחחהכימו בכלל לא עזר כי הוא לא התאים
מינרבה1
מחלה מסובכת, כל אחד מגיב אחרת, ולא תמיד מתחשבים
ליאת פוקס-זך
מסכימה איתך ככ. רופא לא אלוהים. הוא בנאדם שעשוי לטעות, בנאדם שעשוי להתקשות לבשר בשורות קשות. לגבי הכימו- אשמח שתשפי עם המה את מתמודדת, מה הוסבר לך ובאיזה שלב של הכימו את נמצאת כיום .....
yali
מדובר עk טמודל Gbm stage 4 / הרופא משך אותי לטיפול פרטי. אני רואה את השגיאות כתיב ובכוונה משאירה אותן שתביני שהשיקום נקוא עקב סרטן השחלות. השיקום שלי לא הסתיים. החזירו אותי לקהילה אלא שבקהילה לא עומדים סהסכם של השיקום. עצוב
מינרבה1
"גמרתי" לפני קרוב ל 5 שנים, אבל יש בעיות שצצו אחר כך. סובלת גם מסוכרת. עד הכימו הייתי מאוזנת.
כיום סובלת מנאורופתיה, סוכרת לא מאוזנת, לחץ דם גבוה.
מה החלק של כל מחלה ?
לפני אמרו לי, שאקבל כימו קל, והכל יעבור אחרי.
הייתי מבולבלת ולא בדקתי ולא חיפשתי מספיק. האמנתי לרופאים.
אחרי הכימו, לא קיבלתי שום הדרכה והכונה , מה לאכול, כיצד להשתקם.
חיה הרשקו
שלום לך, אכן כפי שליאת כתבה רופא לא אלהים, נכון, היה צריך לתת הסבר מפורט על ת. לוואי של התרופה. אך לא ניתן להחזיר את הגלגל. בוודאי יש אחות ועו"ס בקהילה או בבי"ח שניתן לשוחח איתה על ת. לוואי ועל המצב. ולקבלם דרכם סיוע.
מינרבה1
חבל שהרופא אינו עובד לפי הליך מסוים.
חבל מאוד שבגמר הטיפולים לא יושבים עם המטופל ומדריכים אותו.
חבל להרבות במלים, לאף אחד לא איכפת ולא מתענין.
חשוב וצאת ידי חובה ולגמור את המשמרת.
יש גם רגישים ואיכפתיים, אבל הם המיעוט ובצדק
ליאת פוקס-זך
מסכימה מאוד עם האמירה. חשוב גם עם סיום הטיפולים להסביר מה מצופה. גם פיסית (הרי לא מיד מסתימותתופעות הלוואי) וגם מה ההשלכות הרגשיות של החולה ושל בני המשפחה.
לשם כך, יש מערך שלם של סיוע בקהילה שאני ממליצה בחום לפנות אליהם
וכמובן שגם חיה ואני כאן כדי לשמוע ולסייע ככל שניתן...