היי תהילה,
תודה על השיתוף. אני קוראת כמה המצב קשה לך ולבעלך, וניכר הרצון שלכם לעזור לבן. לצערי אני לא מומחית בתחום הסמים - רק עישון של טבק ולא בטוחה בתשובה לשאלתך. 

מציעה לפנות לטיפול במרכז לטיפול בסמים (ולא דווקא גילוי סמים). יש מרפאות שמתמחות בכך. אני מכירה מרפאה אחת בתל-השומר ובטוחה שיש עוד בבתי חולים אחרים. 

היי תהילה

נשמע שהבן שלך זקוק לעזרה. אני מצטרפת להמלצה של דר יעל, פנו למרכזים שמתמחים בעזרה לבני נוער ולאו דווקא כאלה שמתמקדים בגילוי סמים בשתן. אתם יכולים לפנות למועצה או עירייה או לרשות למלחמה בסמים. יש גם הרבה מידע באינטרנט על אלסם שיכולים להגיש עזרה. 

היי תהילה,

אני רוצה לספר לך שאני עישנתי סמים בגיל של בנך. ההורים שלי כמובן נלחצו מזה, והגבירו את הלחץ עלי: בדקו לאן אני הולך, עשו לי חיפושים בחדר, עקבו אחריי.... בקיצור מה שנקרא "שמירה אישית צמודה".
את חושבת שזה פתר משהו?
להיפך, זה רק הגביר את הרצון שלי לברוח מהם בכל דרך אפשרית, וגם הגביר את הרצון שלי לעשות סמים עד כמה שיכולתי, ובגיל 18... תאמיני לי שאין דרך לשמור על בחור בן 18 כל הזמן. בקיצור, זה הוביל למעגל שלא תרם לכלום, אלא רק הגביר את הלחץ ביני לבין ההורים שלי, הגדיל את חוסר האמון והחשדנות ההדדית וההדים של זה נמשכים עד היום למרות שאני כבר שנים לא מעשן. הצלקות מהתקופה הזאת לא יימחקו.
מה שאני מנסה להגיד הוא שאני מבין את הלחץ שלכם, אבל נשמע שאתם מנסים להילחם בזה בכוח ואני לא בטוח שזו הדרך הנכונה. 
אני מאוד ממליץ לכם לשקול לבקש הפנייה לייעוץ פסיכולוגי לכם כדי לחשוב על דרכים לטפל בבעיה, וכמובן גם לילד. יש מצב שזה משהו שיחלוף, יש מצב שיש בעיות עמוקות יותר שרק מתבטאות בשימוש בסם וכדאי לברר את הדברים האלה לפני שאתם מערערים את כל האמון ביניכם, שזה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות.

אני מאחל לכם בהצלחה.