מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאני מרגישה שאני נופלת

אני מרגישה שאני נופלת

17/02/17 15:43
12 תגובות


אני נלחמת באוכל מנסה לצמצם מנסה לישון לא רוצה לאכול. מרשה לעצמי רק ממתקים כאילו להפרד מהם. לא אוכל רק שוקולד רק גלידה
לפחות הגיע סופש עם האוכל האהוב עלי מקווה שאצליח לאכול כמו שצריך וגם להנות- מצד אחד
ומצד שני לא רוצה לקום מהמיטה בכלל. לא רוצה לאכול
והמחשבה על הזנבות שלי שמתים כבר שאאכיל אותם מדכאת אותי כי זה מכריח אותי לקום מהמיטה ואז כנראה גם תגיע אכילה של ארוחת הבוקר. אני כותבת את זה והבטן מתהפכת ואני רוצה לבכות
אני לא מבינה למה אני ככה. היה לי באמת טוב במשטר האכילה הקודם של אכילה עד הצהריים
אולי זה הפחד והחרדה מאיבוד-מסירת השליטה המסייעת( לא לגמרי-תודה) לידיים אחרות
והפחד המצמית מלעלות במשקל
הפחד מלהתחיל את התהליך שלא לגמרי שלמה איתו.
אני לא רוצה להגיע למראה כחוש, אף פעם לא רציתי.
אני רק רוצה לרדת עוד כמה קילוגרמים ולשמור
אני לא רוצה לעלות במשקל.

נשקלתי ואני ממשיכה לרדת מעט במשקל וזה מעודד אותי לא לאכול. רק עוד קצת ואני ביעד....( על מי אני עובדת, זה נראה עוד הרבה)
אני לא רוצה לאכול
אבל זה סופש וטעים
זה הבולמוס שמפחדת ממנו שעומד להגיע???

מה שמרגיע טיפה. הדבר הכי גרוע שיכולה לעשות זה לא לאכול כמה ימים. לפחות יסתכם רק בזה.

מצד אחד המחשבות שלי ככ מפחידות אותי
מצד שני אני חושבת שזה לא ככ גרוע
אוכלת, הבדיקות תקינות
האבחנה, אם כבר, לא טיפוסית, וזה בתנאי שאני בכלל מקבלת אותה, ולא בטוח שאני שם.


תגובות

הי אנונימית, נשמע לי מהפוסטים שלך, שאת מתנגדת לאבחנה ולטיפול (?) אם כך, מדוע בעצם את מתכוונת לשתף פעולה איתם?

מישהי8
18/02/17 19:41

כן. נראה לי שאת צודקת. מצד אחד האבחנה הזו גורמת לי לצמצם אכילה ומצד שני אני מתנגדת לה. 
אני לא בטוחה שאני יכולה לשתף פעולה. 
אני חושבת שאני ממשיכה את זה רק מכוחו של הרגל ומתוך התלות בדיאטנית. אני יודעת שאם אומרים לי עכשיו להחליף דיאטנית אני לא ממשיכה בתהליך. 
אני חושבת שזו סיבה מטומטמת להמשיך ושאני צריכה פשוט להפרד לפני שזה יהיה קשה יותר אם זה בכלל אפשרי...

למה הכוונה בתלות בדיאטנית?

מישהי8
19/02/17 8:31

אני מאוד אוהבת אותה וזקוקה לה. היא היחידה שאני יכולה לדבר איתה. 

ממה שאת רושמת משתמע שאת זקוקה לה כי את זקוקה לעזרה...מה שמותיר אותי מבולבלת...האם את חושבת שיש או שאין לך בעיה? :)

מישהי8
20/02/17 12:20

אני יודעת שאנשי המקצוע שפניתי אליהם חושבים שאני זקוקה לעזרה. אני זקוקה לעזרה.(לא ברור לי איזו- יש הטוענים שאני בהכחשה) אני תלויה בה (בדיאטנית) כמו אויר לנשימה רק שאני לא בטוחה שמוכנה להעזר.
והתלות מכאיבה מאוד מאוד.
תלות כזו יכולה להזיק ולפגוע בטיפול? האם זה משהו נפוץ או שאני חריגה?... מה צריך לעשות? לחתוך?
מודה שחרדה מעצמי ומרגשותיי.

נראה לי שבראש ובראשונה את צריכה לעשות בירור עם עצמך מה בעצם מטריד אותך במצבך. האם יש בעיה ומה היא. זה צריך להיות בירור אמיץ וכן. תלות במטפל יכולה להתרחש בטיפולים, זה לא נדיר, אם כי, כשהיא ברמת האוויר לנשימה, היא בעצם באה לספר לך משהו עלייך וגם את המשהו הזה צריך לברר. בירורים מהסוג הזה אלו בירורים שנעשים בטיפול פסיכולוגי ולו בשביל זה כדאי לך להתחיל טיפול.

מישהי8
20/02/17 13:44

כמו כל דבר בחיים שלי... גם לזה נדמה שאני לא בשלה...(לטיפול פסיכולוגי)
מעניין אם אני מהזן של אבוקדו. לא בשל, לא בשל, לא בשל- רקוב....

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
20/02/17 14:09

הי,
אני קוראת את התכתובת בינך לבין דנה, ותוהה לגבי השאלות הרלוונטיות שלך על מצבך, האבחנה שאנשי המקצוע נתנו לך לדבריך, על הבשלות לטיפול ובעיקר אני שמה לב למצוקה שלך והבלבול. הצעתי היא להעלות את הנושא עם התזונאית והצוות המטפל- לא הבנתי אם יש כזה או לא.. מי הם אנשי המקצוע ואם יש פסיכולוג/ית בתמונה והמצב הוא שקשה לך להיעזר. 
במקרה ואין, התזונאית שלך היא הכתובת לכל שאלותיך, גם לגבי הבשלות לטיפול, היא תכוון אותך אני מקוה לאנשיהמקצוע המתאימים. 

מישהי8
20/02/17 16:34

כן
יותר שאלות מתשובות
מקור לתסכול.
היתה פסיכולוגית משך כשנתיים וברחתי. מאוד קשה לי המחשבה לחזור. לא יודעת אם יקרה.
ובנוסף כמה פסיכיאטרים שהיוו חוויה איומה.
כרגע יש בתמונה דיאטנית שצריכה או מתקשה, אני חושבת, לעזור בגלל הפן הנפשי שמפריע
( לדעתי, מנקודת מבטי, אולי אני טועה)
ויש פסיכיאטרית ( שני מפגשים עד כה) שנכנסה לתמונה עם אבחנה מבהילה שאני עדיין לא סגורה שמקבלת ( אנורקסיה לא טיפוסית)
מקור להמון שאלות, מצוקה ובלבול.
קשה לי להתמודד לבד עם המחשבות והחרדות שלי. וזו הסיבה שמבקרת פה...

ד״ר-מיכל-בן-מאיר
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור.  את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים.  התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה.  אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה.  אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).    
20/02/17 16:50

בוודאי שאת מוזמנת לבקר פה מתי שרק מרגיש לך נכון. עם זאת, המענה שאנו נותנות מצומצם לפורמט של הפורום ולכן מאד קשה באמת לענות על שאלותייך כך שתרגישי שאת מקבלת מענה מלא. אני מבינה שהחוויות שלך עם אנשי טיפול היו לא נעימות עד כה. אני בהחלט מקוה שתמצאי את הדרך לחזור לטיפול ושתהיה לך חויה מכילה ומוגנת. מציעה שוב להיעזר בדיאטנית שכבר מכירה אותך על מנת למצוא מטפל/ת המתאים לצרכייך. אני מבינה שהאבחנה שקיבלת מבהילה אותך. ייתכן ומטפלת מתאימה תוכל לשבת איתך ולהבין יחד את המשמעות של אבחנה זו ולהתבונן יחד מעבר לכותרת. שתוכלי לקבל כלים להתמודג עם המצוקה סביב הפרעת האכילה ובכלל. בהצלחה, אנחנו פה. 

מישהי8
20/02/17 19:12

כן. אני מקווה. כרגע יש לי קושי לנשום ולדבר... אני מנסה למצוא הגיון וקצת לפרוק...
אני מקווה שהזמן יעשה את שלו והחרדה תרד קצת שאוכל גם לנשום ו...
תודה...