ערב טוב, שומעת ומבינה. מפלצת זו הגדרה מאד נכונה בעיני. היא גורמת לך לבולמוסים ולכל ההתנהגויות הלא בריאות שקשורות לאוכל ומשקל. אני מאמינה לך שאת מרגישה סיוט עכשיו, עם זאת, מה שצריך לעשות עכשיו זה לנשום עמוק ולהמשיך הלאה. אם יש לך תפריט, אז לחזור מיד למסגרת האכילה שלו. נסי למצוא דרכים אחרות ולא מזיקות להרגע, יכולה?

היי יקירה, נשמע שאת נסערת מאוד.. הרי הדחף הזה לאוכל, שאת מכנה אותו "מפלצת", מסרב לעזוב.. לפי דברייך אני יכולה להבין שניסית להתמודד עם ההפרעה בעבר, אבל הגעת כבר לקצה גבול היכולת.. אמרת שנגמרו לך הכוחות בשביל להילחם בה.. אמרת שאת רוצה למות.. אני לא מומחית בכל מה שקשור להפרעות אכילה, אז בזה לא ממש אוכל לעזור לך.. אבל שאלת אם מישהו שומע אותך.. אם מישהו מבין.. יקירתי, שמעתי את הצעקה שלך.. שמעתי אותך.. והייתי רוצה להציע לך לבוא לצ'אט של סה"ר.. כשתבואי, תמצאי שם אנשים מקסימים שכל מטרתם היא להקשיב לך ולהיות למענך.. אנו נהיה הכתף שתוכלי לבכות עליה.. נשמח להושיט לך יד בדרך אל המלחמה המייגעת.. כי באמת לא מגיע לך לעבור את זה לבד.. הצ'אט שלנו פעיל כל ערב בין 21:00 לחצות.. תבואי, אנחנו מחכים לך.. עד אז, שולחת חיבוק גדול, מתנדבת סה"ר- http://www.sahar.org.il/?categoryId=63675 :heart:

שלום לך , את מתמודדת עם קושי גדול ונמצאת במצב של חוסר אונים ממש. ממש כמו שתיארת "המפלצת" שבפנים לעתים לוקחת לך את המושכות, סוחבת אותך למקומות וגורמת לך לקנות מאכלים ואח"כ לאכול אותם , אוכלת ואוכלת ובסוף "דוחסת" כמו שכתבת, בלי לשאול אותך אפילו אם יש מקום לעוד .... ואז מגיעות התחושות הקשות, זה כאילו שפתאום את מתעשתת, מבינה מה היה ברגעים האחרונים , תופסת את הראש ושואלת את עצמך מה הלאה... אותם הרגעים הם איבוד שליטה של ממש ומגיעים פתאום בלי שום תכנון , ואז אנחנו מוצאים את עצמנו חיים ממש כך, מפחדים מהבולמוס הבא ומהתחושות הקשות שבאות בעקבותיו, מנסים לחשוב מה לעשות כדי למנוע את הבולמוס הבא או איך עוצרים דקה לפני..... במידה והבולמוסים הם רבים וכן גם הנסיונות להימנע מהם, צריך פשוט לעצור ולהבין שאנו זקוקים לעזרה מבחוץ, לא להמשיך לנסות לבד מכיוון שהנסיונות האלה בדר"כ רק דוחפים יותר לבולמוס הבא. בהצלחה, אוראל נבון