05/12/12 15:56
2 תגובות
שלום מובילי קהילה יקרים

רציתי לשתף אתכם בפנייה של אבי88 (בהסכמתו כמובן) שחשבתי שתעניין גם אתכם. הוא תיאר סיטואציה בה הוא מושיט עזרה, עושה את הדבר הנכון ומפנה לגורם המטפל המתאים לאדם שביקש עזרה והוא מסיבותיו הוא – לא עושה דבר. הוא גם נתן דוגמה לאדם קטוע ידיים שלא היה מוכן לבדוק אפשרות להתאמת פרוטזות. לצד ההבנה למצבו מתאר אבי88 כעס על כך שאינו מוכן לעזור לעצמו. השאלה המרכזית היא: איך לפנות לאדם במצוקה שלא מוכן לבדוק אופציות?

ראשית חשוב לי לציין, כי בעת מתן העזרה/תמיכה, לא רק התוצאה הסופית היא החשובה. עצם הידיעה כי קיים אדם נוסף שהבין כמה קשה לי וניסה לעזור, ויותר מכך לדעת שאוכל לפנות אליו שוב כשארגיש צורך – זו כבר מתנה שאין להמעיט בערך שלה והיא חשובה מאוד. במצבים מסוימים, אף יותר מעזרה קונקרטית נקודתית. תגובת הכעס אותה מתאר אבי88, מראה לי על המעורבות הרגשית הגבוהה בה אתה מתייחס לפניות, אני מאמין שגם אלו שמקבלים את עצותיך מרגישים עד כמה אכפת לך ואתה דואג להם. במערכות יחסים, כעס מראה לרוב על אכפתיות ודאגה לאדם מולי. טעות לחשוב שההפך מאהבה הוא הכעס – ההפך מהאהבה היא האדישות.

הדרך בה פנית והצעת עזרה הינה רק מרכיב אחד, לפעמים קטן יחסית במכלול השיקולים של בני אדם באמת לפנות ולבצע. הדבר תלוי במרכיבים אישיותיים, כלומר תכונות שהן יציבות לאורך החיים כמו למשל הנכונות להתנסות בדברים חדשים. עוד תלוי במרכיבים כמו חרדה ודיכאון המשפיעים על המוטיבציה לפעול ולקבל עזרה וגם בהיסטוריה של האדם בהתמודדויות במצבים דומים (כמובן שקיימים עוד דברים ויש מעגלים רבים אליהם ניתן להתייחס, אבל אלו העיקריים לרוב).

קשה, ואני יכול להודות שגם אני נתקל בקושי לבנות את התגובה הנכונה שתוביל לשינוי המיוחל מבלי לדעת ולנתח את כל מעגלי ההשפעה הללו. בטיפול אישי קל יותר לעשות זאת. בכדי לעורר שינוי צריך להכיר את המחסומים או ההגנות שעוצרות את האדם מלבצע שינוי ולתת להם מענה טרם הצעת השינוי. לדוגמה (בה אנו נתקלים הרבה באתר) אדם שמפחד לעבור ניתוח/בדיקה/לקחת טיפול או תרופה. אם נמליץ בחום על הטיפול ונמנה את יתרונותיו הרבים בלבד, הסיכוי לשינוי הוא קטן. אם נצליח לקרוא מבין השורות שקיים פחד מההרדמה, תופעות הלוואי, שלא יצליח, שיגלו משהו נורא, אז נוכל לתאר את דרך ההתמודדות עם הפחד, ועוד יותר טוב מתוך ניסיון אישי כמו \"גם אני פחדתי מתופעות הלוואי, אכן היו לי סחרחורות ובחילות שנמשכו כמעט שבועיים, אך לאחר מכן הן חלפו והרגשתי הרבה יותר טוב\". במידה ויהיה מענה לפחד שעוצר את האדם מפני שינוי, אז הוא יסכים להביט באמת על היתרונות ולפעול לקראתו.

חשוב לי להדגיש שאין זה קל לעשות זאת וכפי שציינתי בהתחלה, אל לנו לבחון התערבות רק ע\"י התוצאה הסופית – הידיעה שקיימים אנשים שמבינים אותך במרחק קליק עם העכבר היא אדירה והאמת היא שכנראה לא נצליח לעזור לכולם בהכל כל הזמן.



2 תגובות

אבי-אגלמז-(אבי88)
06/12/12 6:27
היי ערן, בהחלט מקבל ומודה לך על ניתוח הסיטואציה. במקרה שתיארתי זה היה יותר אכזבה מכעס , בהחלט הבנתי את האדם אבל הייתי מתוסכל מזה שלא יכולתי לעזור. לאחר ההסבר שלך , נזכרתי בעצם שגם אני נהגתי כך בעבר כש...
היי ערן,

בהחלט מקבל ומודה לך על ניתוח הסיטואציה. במקרה שתיארתי זה היה יותר אכזבה מכעס , בהחלט הבנתי את האדם אבל הייתי מתוסכל מזה שלא יכולתי לעזור.

לאחר ההסבר שלך , נזכרתי בעצם שגם אני נהגתי כך בעבר כשאנשים זרים יעצו לי לפנות לבית חולים שלדעתם יכול לעזור לבעיה שהייתה לי , ואני מצידי נצמדתי לבית חולים בעל הילה ופרסום שלא הביא תוצאות וביצע ניתוח שמראש לא היה לו סיכוי. רק לאחר חצי שנה , הייתי בשל לבדוק את הכיוון שהומלץ ע"י מספר אנשים זרים בעלי ניסיון שגם הביא לשיפור.

כיום אני רואה שכשפונים ומשתפים אחרים בניסיוננו ולא רק באתר אלא גם ב"אזרחות" לא פעם אנשים נאחזים במה שהם מכירים ולא מוכנים לזוז לכיוון שאולי יכול להביא לשיפור מצבם. (יש גם מצבים שיפנו לכל כיוון אפילו לשארלטנים- מזה צריך להזהר)

נכון, זה לא צריך למנוע מאיתנו לספר. אולי זה כמו זריעת זרע קטן ודרוש זמן לנביטה במועד המתאים במקום המתאים.

רפואה ששלימה לכולם

אביי
ערן-ברקוביץ
06/12/12 15:31
בהחלט מסכים. שינוי הוא תהליך מורכב, ועוד יותר מכיוון שהנטייה הראשונית היא להיצמד לקיים ולמוכר. נוכל לאפשר את המצע הבטוח והשקיית הזרע - בסוף הוא צריך לנבוט לבד.

מנהלי הקבוצה

תמי
תמי
מנהלת אתר כמוני.