כן. כלב וחתול. הכלבה קצת גדולה... (גולדן). האם אמנם קצת צעירה אבל אני לא מוציא אותה לבד כי היא יכולה להפיל אותי. האתגרים - הבאנו אותה בת חודשיים. כל מה שאת יכולה לתאר קרה. אבל היא ממש מותק... אלפא. החתול (בובי...) חתול רחוב ג'ינג'י שמצאתי בתוך שיח בוגונביליה לפני עשר שנים בערך. הוא אנטיפת. אין לו שום עניין בבני הבית. ובעיקרון כל קיומו מסתכם בלאכול ולישון. ובערך שלוש פעמים ביום הוא יוצא החוצה. בגלל שאנחנו בקיבוץ זה נוח. הכלבה יוצאת רק לטיולים עם רצועה. אני אצרף תמונות...

חיית מחמד משפרת ושומרת על המצב הבריאותי. בכתבה (שמצרף למטה) התמקדו בעיקר בתפקוד הלב, אך אני מאמין שניתן יהיה לראות זאת בתחומים רבים נוספים. הן הפעילות הגופנית שגידול חיית מחמד מצריכה (בעיקר טיולים בחוץ) והן הקשר הרגשי:
http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=209226&pt=2
לכן למי שמתאים ויכול - מומלץ

הי שחרית
אני מגדלת את זואי, כלבה מעורבת על כנעני בגודל בינוני פלוס. יש לי חצר ובעלי יוצא איתה לטיולים בבוקר ובערב.
היה מאולפת ויודעת לא למשוך כשהולכים איתה ולא לקפוץ אם לא מבקשים ממנה.
אני רציתי כלבה גדולה כי היה חשוב לי אפקט השמירה אבל אין ספק שכלב קטן דורש טיולים קצרים יותר.
יצא גם לא פעם לראות נכים הכסא גלגלים מטיילים עם כלב כך שזה גם אפשרי.
חוץ מזה אהבה לשמחה שלא הייתי מחליפה בשום דבר אחר.
 

אני קפצתי למים האלו לפני עשרים שנה עם בעל מתנגד וכלבה לקסימה
מהר מאוד היא שברה את ההתנגדות שלו.

חתולים יותר בעייתיים עם שבירת התנגדות, גם לי יש חתולה שאספתי כגורה לפני שבע שנים מאיזה חניון מטונף וגם אותה מעניין בעיקר אוכל ושינה, היחידה שהצליחה לשבור את חומת הברזל שלה היא ביתי בת ה 16 

אתם תהיו כל כך מאושרים עם כלב שלא תבינו איך חייתם קודם בלי

כלב גדול זאת בעיה. כשגדלתי היה לנו רועה גרמני. כמה. הם היו מאולפים ומתוחזקים למופת. גולדן יותר חכם ויותר חלש ועדיין... אלפא עדיין לא בת חצי שנה וכבר כמעט העיפה אותי מהכיסא לפחות פעמיים. כלב גזעי גם עולה כסף. אלפי שקלים. אני בעד תנו לחיות לחיות וגם היה לנו כלב משם, אבל יש מחיר לתערובת גנטית. בלי לפגוע - זאת תערובת אולי הרבה יותר טובה אבל זה לא גזע שמשביחים שנים ויודעים בדיוק מה מקבלים. 

וכן לפעמים זאת עבודה לא נעימה. ולפעמים אין כוח וחייבים. ואני חושב שכולם בבית צריכים לדעת ולהסכים. אבל זה רק אני...

אתמול, פתאום, היא התחילה לצלוע. לא קוץ. למזלנו השכנה שלנו וטרינרית. היא בדקה ואמרה שזה כלום. והיום אלפא כמו חדשה. אבל אם פתאום צריך וטרינר? וצילום לא נעשה? זה אלפי שקלים... 

כשזה גור, לא מאולף לצרכים, עושה דברים שלא רוצים שיעשה - זה קשה. צריך לקחת בחשבון. גם כלב בוגר מכלביה לא יהיה מאולף לצרכים בהתחלה. 

אוי באמת זה קשה.הייתה לנו כלבה 14 שנים אבל הוא אמר שלא מוכן שוב להתחייבות הזאת ואפילו איים לעזוב את הבית.אז מה אני אמורה לעשות?גם מפחדת שלא יהיה לי כוח לטפל לטייל וכו.יש אצלנו חתולת רחוב שהחליטה שהבית והחצר שלה אז אני מאכילה וגם לקחתי לווטרינר וחיסנתי ושילמתי כשנפצעו אבל היא אדון לעצמה ובדרך כלל לא בבית

את אמורה לנסות להכיל את החשש שלו, לכבד את הרצון שלו ולהבין שיכול להיות שדעתו תשתנה ויכול להיות שלא. אבל להביא כלב חד צדדי? אני הייתי עוזב.

אני מסכים עם רונן. עולה הרצון הגדול שלך לכלב ונראה שמתאים לך מאוד, אך חושב שזו צריכה להיות הסכמה משותפת. אולי הצעד הבא הוא לחשוב כיצד ניתן לשכנע אותו...
מצד שני, כל אחד והזוגיות שלו. ישנן מערכות בהן ניתן לקבוע עובדה והצד השני יסתגל לכך לאט אך בטוח - תלוי בהיכרות עם בעלך

גם את זואי אימצנו אחרי שהכלבה הקודמת נפטרה.
הייתה תקופת אבל של כמה חדשיים ואז אני וביתי הרגשנו שחסר ובעלי והבן התנגדו.
נתקלתי באינטרנט במודעה (האמת חיפשתי) של כלבים למסירה אחרי אילוף.
אלו למעשה כלבים שנאספו לכלביות ומכון וינגייט לוקח אותם לטובת קורס לימוד להיות מאלפי כלבים.
כאשר הכלב מסיים בהצלחה את הקורס הוא מועמד לאימוץ.
ככה קיבלנו כלבה מקסימה ומאולפת.
הינה קישור
http://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=1417&ArticleID=322

באנו ביום אימוץ יהיו די הרבה אנשים, אני חושבת שעדיף לתאם ליום רגיל ככה יש פחות בלגן