שלום
אני בן 46 בד"כ בריא.

לאבא שלי שהוא אדם יחסית בריא אובחן לפני 15 שנה בגיל 60 אוסטאופורוזיס .
כל בדיקות המעבדה שלו היו תקינות והוחלט שמדובר ברקע גנטי.
כיום הוא בן 75 עד כה לשמחתנו ללא שברים ידועים.

בעקבות זה בוצעה אצלי בדיקת צפיפות עצם לפני 15 שנה ( בגיל 31 ) וגם אצלי אובחן אוסטאופורוזיס עם כ 2.5 סטיות תקן באגן ו 3.5 בע"ש מותני.
גם אצלי כל הבדיקות האנדוקריניות היו תקינות.
בסוף הבירור האנדוקרינולוג בקופח אמר לי שכנראה גם אצלי זה בגלל גנטיקה ובגלל שאני רזה מאוד ( משקל 56 על גובה 1.78 תמיד הייתי מאוד רזה ) .
אציין שאני לא אוכל מוצרי חלב מגיל 25 כי גורם לכאבי בטן ויש לי בתזונה רק 200-300 מ"ג סידן ליום.
הומלץ לי לקחת ויטמין D וכדורי קלציום. לא הסתדרתי עם הקלציום ולכן לא לוקח כל השנים
אבל כן לוקח ויטמין D.
בגיל 40 אחרי כ 10 שנים צפיפות חוזרת היתה ירידה באגן מ 2.5 ל 2.9 סטיות תקן.
הרופא התלבט אם לתת אקטונל והחלטנו ביחד שלא אקח בגיל 40.
מאז אני רק לוקח ויטמין D ולא חזרתי על צפיפות ולא חזרתי לאנדוקרינולוג.

***כל השנים האלקליין פוספט שלי עמד על כ 70-80.
בבדיקת דם שגרתית לפני 3 חודשים הוא עלה ל 97 .
חזרתי על זה לפני חודשיים היה 110
ובבדיקה לפני חודש עלה ל 127. הנורמה עד 120 וראיתי שבחלק מהמקומות אפילו עד 100.
כל יתר בדיקות הדם תפקודי כבד קלציום שתן ספירת דם וכו' תקינות.

רציתי לשאול
1. האם אוסטאופורוזיס גורם לעלייה באלקליין פוספט? אולי אני מתחיל "להתפורר" ואז רמות האנזים עולות? אבל אין לי כאב חריג באיזה שהוא מקום.
2. האם בכלל נדרש בירור לרמות כאלה של אלקליין פוספט או שאלה לא רמות מטרידות ואפשר לחכות עם זה נניח חצי שנה. אם נדרש בירור איזה בירור מומלץ?

תודה רבה