מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר יעל בר-זאב
רופאה, מומחית בבריאות הציבור, עם מיקוד בתחום קידום בריאות ורפואה מונעת.  אני יועצת לגמילה מעישון, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל. במרץ 2019 סיימתי דוקטורט מאוניברסיטת ניו-קאסל באוסטרליה שהתמקד בשיפור הטיפול לגמילה מעישון שניתן לנשים הרות אבוריגיניות מעשנות. עם חזרתי לארץ השתלבתי כחוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית
נילי בראון
נילי בראון
מטפלת בהתמכרויות, יועצת ומנחת קבוצות מוסמכת לגמילה מעישון, מדריכה במיומנויות הראיון המוטיבציוני. עובדת במוקד הלאומי הטלפוני לגמילה מעישון של משרד הבריאות. בעלת תואר ראשון בלימודי התמכרות (BSc Addiction Studies) מאוניברסיטת לידס באנגליה. 

מובילי קהילה

מוג'ו
מוג'ו
מאובחן עם טרשת נפוצה אבל הוחלט ביני לביני לא לתת לזה להשפיע עלי. התחלתי לרוץ, הפסקתי לעשן (דבר שמתגלה כאתגר לא קטן) ובוחר בחיים. 
Yael Ya
Yael Ya
שלום, שמי יעל, ואחד הדברים שאני הכי גאה בהם בחיי הוא שהפסקתי לעשן לפני 8 שנים עישנתי קופסה וחצי ליום, עישנתי הרבה מעבר למה שבכלל רציתי ואפשר בהחלט לומר שהעישון השתלט לי על החיים- על הארנק, על מע' העצבים, על האישיות, ולמרבה הצער גם הרס בגופי מספר חלקות טובות לאחר מהפך בכל צורת החשיבה שלי- יום אחד הצלחתי לנתק את השלשלאות ולצאת לחופשי - וואוו- זה התגלה לי כדבר הכי טוב שאי פעם עשיתי עבור עצמי, ואני עדיין נהנית מהתגמולים הרבים של היותי לא מעשנת וחייבת לזה תחושת שפע, בריאות ושגשוג אז כן, יש כזה דבר להפסיק לעשן בהצלחה, מוזמנים להצטרף אליי. זה תענוג אמיתי :-)

שאלה

22/03/17 11:00
2 תגובות

שלום, אני חדשה בפורום.
הפסקתי לעשן מזה כבר חודש. רציתי לדעת האם תופעה של דיכאון היא נפוצה? מתי זה חולף? אני מרגישה ממש מותשת.. נפשית


תגובות

נילי-בראון
מומחה כמוני
מטפלת בהתמכרויות, יועצת ומנחת קבוצות מוסמכת לגמילה מעישון, מדריכה במיומנויות הראיון המוטיבציוני. עובדת במוקד הלאומי הטלפוני לגמילה מעישון של משרד הבריאות. בעלת תואר ראשון בלימודי התמכרות (BSc Addiction Studies) מאוניברסיטת לידס באנגליה. 
26/03/17 12:24

שלום חווה וברוכה הבאה לקהילתנו. כל הכבוד על ההחלטה להפסיק לעשן ועל הצעד שעשית בפועל. חודש זה כבר פז"ם... יש לך סיבה טובה להיות גאה בעצמך. עם זאת אני מצטערת לשמוע שאת מרגישה מותשת נפשית. מקווה שההרגשה קצת השתפרה בימים האחרונים. התשובה היא כן, זה בהחלט נפוץ וזה חולף - אם אכן הסיבה היא הפסקת עישון. הרגשה של דכדוך ואפילו חרדות היא חלק מתסמיני הגמילה מעישון. מתי זה עובר? זה תלוי באדם, אבל אפשר לזרז את זה אם תנסי באופן אקטיבי - למרות הקושי - לגייס כוחות ולצאת לפעילות גופנית, לבקש עזרה ותמיכה מחברים וקרובים ולהעסיק את עצמך בפעילויות שעושות לך טוב. זה יכול להיות גם דברים שלא דורשים הרבה מאמץ - העיקר להיות יותר פעילה. כפי שכתבתי לך - יכול להיות שיש עוד גורמים שאחראים להרגשה הזאת אז כדי להיות בטוחה אני ממליצה לך לגשת לרופא ולהתייעץ. האם ההרגשה הזאת הולכת ומחמירה? האם סבלת מהרגשה כזאת בעבר? איך הפסקת לעשן? האם בכוחות עצמך או שאת לוקחת תרופות? דרך אגב - אם את לוקחת תרופות באופן קבוע ייתכן שהפסקת העישון דורשת שינוי מינון. שוב - ממליצה לך להתייעץ עם רופא. עדכני אותנו מה שלומך, מאחלת לך שתרגישי טוב במהרה:)

ד-ר-יעל-בר-זאב
מומחה כמוני
רופאה, מומחית בבריאות הציבור, עם מיקוד בתחום קידום בריאות ורפואה מונעת.  אני יועצת לגמילה מעישון, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל. במרץ 2019 סיימתי דוקטורט מאוניברסיטת ניו-קאסל באוסטרליה שהתמקד בשיפור הטיפול לגמילה מעישון שניתן לנשים הרות אבוריגיניות מעשנות. עם חזרתי לארץ השתלבתי כחוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית
27/03/17 0:22

שלום חווה וברוכה הבאה לקהילה שלנו. אני מצטרפת לכל מה שנילי כבר כתבה לך. תחושה של מצב רוח ירוד ותשישות נפשית מאוד שכיחים. לעיתים יותר רחוקות אפילו דכאון קליני שמצריך טיפול מופיע. ברוב המוחלט של המקרים אלו תסמינים שמשתפרים עם הזמן שחולף וכל יום נהיה קצת יותר קל. רוב התסמינים הללו נמשכים כחודש עד 3 חודשים. התקופה הקשה ביותר היא השלושה שבועות-חודש הראשונים. במידה ואת מרגישה שזה חמור מאוד או אם זה נמשך יותר משלושה חודשים הייתי ממליצה לגשת לרופא המשפחה. במקרים אלו בדרך כלל העישון "מיסך" דכאון ובעצם היה שימוש בסיגריה כטיפול עצמי. ברגע שמפסיקים לעשן, התסמינים מתגלים. אבל שוב ברוב האנשים אלו תסמינים נורמלים, חלק מהתהליך, מאוד שכיחים וחולפים מעצמם לאט לאט. את עושה תהליך שהוא קשה נפשית והוא מצריך כוחות נפשיים. כל הכבוד על הגמילה וכל הכבוד שאת מחזיקה מעמד כבר יותר מחודש עם התופעות הללו. זה לא מובן מאליו ואת צריכה להיות גאה בעצמך. תני לעצמך ולגוף שלך את הזמן להתמודד ולהתסגל.