ליזיש יקרה. ברוכה על היזמה. אני בטוחה, שהרבה רואות אבל מנסיוני הדי עשיר דרוש דרבון יותר חזק על מנת, שאנשים יצטרפו ויגיבו. לעיתים חדשים של כתיבה את ה"קיר" כמו שאת מכנה זאת. אני יודעת כי עשיתי זאת.... אל תתיאשי אם חשוב לך המשיכי להתעקש אבל אני מציעה לך לספר את סיפורך או להעלות סיפורן של אחרות וליצור מצע "מזמין" יותר.... איתך
הי ליזוש, אני אישית יודעת שיש כאן כמה נפגעות תקיפה מינית, אבל לעיתים זה נושא כל כך רגיש, כל כך פגיע וכלכך כואב, שלא קל לאנשים מסויימים להתמודד איתו ללא תחושה של השגחה צמודה ובטוחה. אני כתבתי כאן בזמנו פוסט בבלוג שלי בנושא, ודווקא היו אז כמה וכמה תגובות גם בפוסט וגם לי באופן אישי. אני אחפש לך ואשלח לך בקישור. בכל מקרה, אני משוכנעת שכל מה שתכתבי בנושא יתקבל אצל כמה קוראות אנונימיות מזדהות, גם אם הן יבחרו לא להתחשף ולא להגיב. מיכל
אורית זאבי יוגב
ליזיש יקרה.
ברוכה על היזמה. אני בטוחה, שהרבה רואות אבל מנסיוני הדי עשיר דרוש דרבון יותר חזק על מנת, שאנשים יצטרפו ויגיבו. לעיתים חדשים של כתיבה את ה"קיר" כמו שאת מכנה זאת. אני יודעת כי עשיתי זאת....
אל תתיאשי אם חשוב לך המשיכי להתעקש אבל אני מציעה לך לספר את סיפורך או להעלות סיפורן של אחרות וליצור מצע "מזמין" יותר....
איתך
מיכל אפק
הי ליזוש,
אני אישית יודעת שיש כאן כמה נפגעות תקיפה מינית, אבל לעיתים זה נושא כל כך רגיש, כל כך פגיע וכלכך כואב, שלא קל לאנשים מסויימים להתמודד איתו ללא תחושה של השגחה צמודה ובטוחה.
אני כתבתי כאן בזמנו פוסט בבלוג שלי בנושא, ודווקא היו אז כמה וכמה תגובות גם בפוסט וגם לי באופן אישי. אני אחפש לך ואשלח לך בקישור.
בכל מקרה, אני משוכנעת שכל מה שתכתבי בנושא יתקבל אצל כמה קוראות אנונימיות מזדהות, גם אם הן יבחרו לא להתחשף ולא להגיב.
מיכל
ליזיש
היה ברור לי שזה לא יהיה קל. ממשיכה לכתוב כאן, כשלא אובדת בעצמי.